אור לדור
אור לדור - פעילות מתוקשבת לגיל הזהב
מילון מושגים
אמור לי ואשכח,
למד אותי ואזכור, שתף אותי ואלמד.בנג'מין פרנקלין

מילון מושגים

A

ADL- Activities of Daily Living פעולות היומיום

המונח מתאר פעולות יומיומיות המהוות בסיס לעצמאות גופנית של אדם ולחוסר תלות שלו בזולת בביצוען.
פעולות אלו כוללות:
 
- מעבר משכיבה לישיבה ולעמידה
- אכילה
- רחצה
- לבוש
- שימוש בשירותים

- שליטה בסוגרים

Atherosclerosis טרשת עורקים

 מחלה של דופן העורקים המאופיינת בעיבוי והתקשחות כתוצאה משקיעת שומנים ותגובה דלקתית. המחלה מתפתחת לאט וללא סימנים, עד שנחסם 90% מהעורק והחולה חש בכאב או התכווצויות באיבר אליו מוביל העורק, בשל מחסור בחמצן. מבחינים בין

טרשת עורקים כלילית הפוגעת בעורקים המובילים דם לשריר הלב עצמו, ועלולה לגרום לתעוקת חזה ולאוטם בשריר הלב. ובין טרשת עורקים היקפית שעשויה לפגוע בכל עורק בגוף ובמיוחד באבי העורקים התחתון, עורקי הגפיים, עורקי המוח ואף עורקי העיניים. במקרים אלו עשויה טרשת העורקים לגרום לקשיי הליכה (בחסימת עורקי הגפיים), ירידה בראייה (בחסימת עורקי העיניים), פגיעה מוחית (בחסימת עורקי המוח) וכן הלאה.

 

 

 

C

CT

 סוג צילום לא פולשני שנועד לתת תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. בעת ביצוע הבדיקה, מקור קרינה שנע מסביב לחולה מעביר קרני רנטגן דרך הגוף בזוויות שונות. CT  משמשם לאבחון או להנחיה בטיפולים פולשניים, ובמחלות שלא ניתן לאתר באמצעות צילום רנטגן. כדי להגדיל את יכולת ההבחנה בין רקמות רכות, כלי הדם והאיברים החלולים ניתן למטופל חומר ניגוד בהזרקה ובשתייה. סורקי טומוגרפיה ממוחשבת מקרינים בעוצמה גבוהה ממצלמות קרני רנטגן רגילות אך בשנים האחרונות חלה הפחתה בכמות הקרינה והסיכון הנלווה לבדיקה.
D

Delirium דליריום 

 מצב בלבולי חריף שכיח מאוד בזקנים (מעל 30% מהמתאשפזים בבתי חולים) שאינו מזוהה בשיעור גבוה (רק 20% מזוהים ע"י רופאים). חשוב מאוד לאבחן מוקדם כדי להות את הגורמים ההפיכים למצב ולמנוע התדרדרות וסיבוכים.

דילריום מתאפיין ב: 1. שינוי חד במצב המנטלי עם תנודות במהלך היממה 2. הפרעה בריכוז 3. חשיבה לא מאורגנת 4. שינויים במצב ההכרה.
גורמים עיקריים כוללים תרופות, זיהומים, ניתוחים והרדמה, התייבשות ושינוי מלחים בדם.
זיהוי הגורמים ותיקונם יוביל לשיפור במרבית המקרים.
בשלבים החריפים יש לעתים צורך בטיפול תרופתי להרגעה ע"י תרופות אנטיפסיכוטיות כמו הלידול ודומיו.
יש להימנע ככל האפשר מקשירת החולה!

 

 

 

I

insomnia נדודי שינה

תחושה או תלונה על אודות שינה בלתי מספקת, הנובעת מאחד או יותר מהגורמים הבאים: קושי להירדם' יקיצה במהלך הלילה עם קושי בהירדמות לאחר מכן, יקיצה מוקדמת מדי בבוקר ושינה שאינה איכותית. כדי שהבעיה תהיה מוגדרת כנדודי שינה נדרש שבנוסף לאחד או יותר מהקריטריונים שפורטו לעיל יגרום המצב מצוקה או סבל לחולה, או שהחולה יחוש שתפקודו היומיומי נפגע כתוצאה מהיעדר שינה ראויה. מחלקים את נדודי השינה למספר סוגים: 1.נדודי שינה חולפים (Transient insomnia) האורכים כמה ימים. 2. נדודי שינה קצרי-מועד (Short-Term Insomnia) הנמשכים עד שלושה שבועות. 3. נדודי שינה כרוניים (Chronic Insomnia) מתרחשים כאשר החולה נתקל בקשיים בהירדמות, ביכולת לישון שינה רצופה או מרעננת במשך שלושה לילות בשבוע לפחות, למשך תקופה של חודש או יותר. בנוסף, החולה סובל ממצבו, ומאמין שתפקודו היומיומי נפגע כתוצאה מהעדר שינה ראויה. נדודי שינה כרוניים יכולים להיות עיקריים או משניים. נדודי שינה "כרוניים עיקריים" מוגדרים כאשר נדודי שינה הם תלונתו היחידה של החולה. נדודי שינה "כרוניים משניים" נגרמים מסיבות רפואיות או נפשיות, או כתוצאה משימוש בסמים או בתרופות. 

M

macular degeneration ניוון רשתית

 מחלת עיניים הכרוכה באיבוד חדות הראייה עד עיוורון, עקב ניוון תאי הראיה באזור ששמו מקולה, הממוקם במרכז רשתית העין. המחלה פוגעת באנשים מבוגרים (מעל גיל 60), עקב נזקים מצטברים עם הגיל. עד לאחרונה נחשבה לחשוכת מרפא אולם בשנים האחרונות פותחו טיפולים יעילים המכוונים לתהליך המחלה הבסיסי בכלי הדם של הרשתית. מצב זה מדגיש את חשיבות הגילוי המוקדם. עלייה במודעות למחלה ולבדיקות לגילוי מוקדם יכולה לעזור עד מאד בטיפול במחלה.

MMSE (Mini Mental State Examination)

אחד ממספר מבחנים שמטרתם הערכת יכולתם התפקודית של קשישים. מהלך הבדיקה: לנבדק נערך
מבחן קוגניציה פשוט לביצוע הבודק תפקודים כגון: חשבון, זיכרון, התמצאות, הבנת שפה, העתקת ציור ועוד. הניקוד המקסימלי במבחן עומד על 30 נקודות, כאשר תוצאה של 27 ומעלה נחשבת תקינה. מתחת לניקוד זה מסווגים המטופלים ע"פ הסקאלה הבאה:
ציון 20-26 מעיד על ליקוי מסוים
10-19 מצביע על ליקוי קוגניטיבי בינוני עד חמור.
מתחת ל-10 מצביע על ליקוי קוגניטיבי חמור ביותר.
הציון ניתן תוך התייחסות לגורמים נוספים כגון השכלה, גיל, בעיות שמיעה ראייה ומוטוריקה, וזאת על מנת למנוע הערכה מוטעית, והוא משמש לאבחון, למעקב ולטיפול בקשישים.

סרטון הדגמה של המבחן

MRI

 סריקה לא-פולשנית המשמשת להמחשת איברים פנימיים בגוף ללא שימוש בקרני רנטגן, למטרות אבחון רפואי, חקר המוח, פסיכיאטריה, מחקר ביולוגי ועוד. בשיטה זו משתמשים בשילוב של קרינת רדיו ושדה מגנטי חזק. הבדיקה יעילה בעיקר לדימות מערכת העצבים המרכזית - המוח וחוט השדרה, וכן המפרקים, דוגמת הברך והכתף. בתמונת MRI רואים רק רקמות רכות. דוגמאות לשימושים שכיחים: איתור גידולים במוח, אבחון של טרשת נפוצה, הערכת מצב מניסקוסים בברכיים ודימות פריצת דיסק בעמוד השדרה. יתרון נוסף של ה-MRI  הוא היכולת לראות ממצא (כגון גידול) מזוויות מבט שונות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
T

Timed Up & Go Test (מבחן "קום ולך")

אחד ממספר מבחנים שמטרתם הערכת יכולתם התפקודית של קשישים. מהלך הבדיקה:
הנבדק היושב על כיסא מתבקש לקום וללכת שלושה מטרים בקו ישר, להסתובב, לחזור לכיסא ולהתיישב. הזמן התקין לביצוע המשימה עומד על 10 שניות או פחות, והחל מ-20 שניות, מוגדר כזמן לא תקין באופן מובהק. במהלך הבדיקה, ניתן ללמוד על יציבות העמידה, ההליכה, אורך הצעדים וההתנדנדות של הקשיש. הבדיקה יכולה לזהות אנשים בסיכון לנפילות, לשברים ולירידה תפקודית ולסייע בהמלצה על טיפול מניעתי באמצעות פיזיותרפיה לשיפור ההליכה והיציבות, או על שימוש בעזרי הליכה.

סרטון הדגמה של המבחן

א

אבני כיס המרה

 

 

 

 היווצרות אבנים בתוך כיס המרה מהווה תופעה שכיחה יחסית המתרחשת בעיקר אצל נשים.
 האבנים נוצרות בשל חוסר שיווי משקל בין מרכיבי נוזל המרה (בדרך כלל בעודף כולסטרול), ובשל ירידה בתנועתיות של כיס המרה עצמו.
 אבנים בכיס המרה יכולות להיות שקטות ולא להוות בעיה כלשהי במהלך כל החיים, אך עלולות גם להביא לסיבוכים שונים ביניהם; דלקת כיס המרה, דלקת דרכי המרה ועוד.
 התסמין הנפוץ ביותר לאבנים בכיס המרה הוא כאב בטן הקרוי Biliary colic , זהו כאב קבוע וקשה הנמשך בין חצי שעה עד מספר שעות עד שהוא נרגע בהדרגה.
 דלקת של כיס המרה מאופיינת בכאב שנמשך מעבר למספר שעות לרוב, כאשר הכאב לרוב מלווה בהקאות ובבחילות. לעתים יכול להופיע כאב אחרי ארוחה שומנית או אחרי אכילת ארוחה גדולה לאחר צום ממושך. הרבה פעמים מדובר בכאב לילי אשר מופיע בתוך כמה שעות לאחר שהולכים לישון.

האבחנה נעשית בעזרת ביצוע אולטרסאונד, והטיפול תלוי בתלונת החולה ועשוי להיות תרופתי או ניתוחי. ניתוח הבחירה מבוצע באמצעות לפרוסקופיה. הטיפול התרופתי עם התרופהUrsodeoxycholic acid- UDCA : יקר יחסית ויעיל בעיקר באבנים קטנות (פחות מ-5 מ"מ) ומהווה חלופה טיפולית כאשר לא ניתן לנתח או שהניתוח לא היה יעיל.

 

 

 

אוטם בשריר הלב- Myocardial Infarction

אוטם בשריר הלב הנקרא לעתים "התקף לב", נגרם בשל הפרעה באספקת הדם ללב או לחלק ממנו, הגורמת למוות של תאי שריר הלב באותו אזור. האוטם נגרם לרוב כתוצאה מחסימה באחד מהעורקים הכליליים (coronary arteries) בעקבות היפרדות של רובד טרשתי בעורק ויצירה של קריש דם סביבו החוסמת את מעבר הדם בעורק. התסמינים הנפוצים של אוטם שריר הלב כוללים כאב חד ופתאומי בחזה- לרוב כאב עמוק ולוחץ שלעתים נחווה כתחושת שריפה או דקירה, והכאב עשוי להקרין לזרוע השמאלית או לאזור הצוואר והלסת. תסמינים נוספים כוללים: קוצר נשימה, בחילה, הזעה, חרדה, חולשה ועייפות. בחשש לאוטם בשריר הלב, חשוב להזעיק צוות עזרה ראשונה במהירות! הגעה לבית החולים באופן עצמאי היא מסוכנת, משום שהאדם החולה עלול לפתח את הסיבוכים מבלי שיהיה בקרבת מקום צוות עזרה ראשונה לטפל בכך. בבית החולים מבוצעות בדיקות שונות, וניתן טיפול לצורך פתיחת החסימה ע"י תרופות הממיסות את קריש הדם, או על ידי צינתור. כאשר קיימת חסימה נרחבת, עשויים הרופאים לבחור בביצוע ניתוח מעקפים במקום צנתור. גורמי הסיכון לאוטם בשריר הלב הינם: מחלת לב וכלי דם, גיל מבוגר, עישון, צריכית אלכוהול מוגברת, השמנה, יתר לחץ דם, מחלת כליות כרונית ועוד.

אוסטיאופורוסיס

 מחלה של ירידה בצפיפות העצם והיחלשותה ועקב כך קיים סיכון גדול יותר לשברים בעצמות.
מאחר שהמחלה מושפעת בעיקר מהורמון המין הנקבי אסטרוגן, מרבית החולות הן נשים, בפרט לאחר גיל המעבר.
הטיפולים המומלצים כוללים פעילות גופנית סדירה ותרופות המונעות ספיגת עצם.
טיפול מונע עדיין נחשב כדרך היעילה ביותר למניעת שברים.

אי שליטה בשתן

 

 

 

 הפרעה שכיחה בגיל הזקנה הכוללת בעיקר:
1. אי שליטה מסוג "דחיפות" (Urge) – אי יכולת להתאפק וצורך עז ופתאומי להטיל שתן
2. אי שליטה מסוג "דחק" (Stress) -  דליפת שתן לא רצונית במצבי דחק (דליפת שתן כשצוחקים, משתעלים, מתעטשים קופצים או רצים)
במצבים רבים יש שילוב של 2 ההפרעות.
הבעיה שכיחה אך מוסתרת לעתים קרובות עקב בושה. זיהוי נכון יכול להוביל לפתרון ע"י טיפולים שונים כולל תרגילים לשרירי רצפת האגן, טיפולים תרופתיים והרמת הרחם או שלפוחית השתן במקרי צניחה

 

 

 

אלצהיימר

 המחלה נגרמת כתוצאה ממוות איטי של תאי העצב במח. היא מתאפיינת בירידה קוגניטיבית המתאפיינת תחילה בפגיעה בזיכרון. עם הזמן נפגעים גם תפקודים עליונים אחרים של המוח כגון התמצאות, יכולת החשיבה והסקת מסקנות וליקוי בהתנהגות חברתית (תוקפנות, התנהגות מינית). עם התקדמות המחלה נפגעת גם הפעילות המוטורית של החולה כמו כושר ההליכה, כושר האכילה והשליטה על הסוגרים. בשלבים המתקדמים, החולה זקוק לעזרה בכל פעולותיו. שכיחות המחלה עולה מאד עם הגיל, אך נמצא כי פעילות גופנית‏, אינטלקטואלית, מעורבות חברתית ותזונה נכונה מקטינים את הסיכון למחלה ומאטים את התקדמותה. לא קיימים כיום טיפולים תרופתיים יעילים למחלה וקיים צורך בטיפול תומך בשלבים מוקדמים, כולל דיון בהנחיות מקדימות וייפויי כוח.

אנמיה

 

 

 

 שם כולל לכמה מחלות שהמשותף לכולן: תכולה נמוכה של המוגלובין  בדם או חסר בתאי דם אדומים שיכולים לשאת את ההמוגלובין.
 תפקידו של ההמוגלובין הוא לשאת חמצן אל תאי הגוף במערכת הדם.
 ניתן לחלק את מחלות האנמיה על פי מנגנון היווצרותן:
 1. אנמיה כתוצאה מייצור מופחת או לקוי של המוגלובין או תאי דם אדומים. (למשל כתוצאה מחסר של ברזל בתזונה).
 2. אנמיה כתוצאה מהרס של כדוריות אדומות או אובדן דם.
 אדם הסובל מאנמיה יתלונן לרוב על:
 חיוורון, חולשה, עייפות, נשירת שיער, סחרחורת, כאב ראש, עצבנות, קושי בריכוז, חוסר תיאבון ובחילה.
 עיקר האבחון של אנמיה, וההבדלה בין סוגי האנמיה השונים נעשים באמצעות בדיקות דם.
 הטיפול במחלה הוא בהתאם לגורם לה. לדוגמא: באנמיה מחוסר ברזל - יינתן טיפול בברזל במינון גבוה.

 

 

 

ב

בדידות

בדידות היא מצב חברתי-רגשי המבטא חוסר השתייכות, ריחוק מאנשים או סביבת אנוש ולרוב כמיהה עזה להתחברויות עם אחרים, עקב מחסור בתקשורת או במגע גופני. תחושת בדידות היא סובייקטיבית ואינה מחייבת המצאות לבד, אלא חיים ללא יחסים חברתיים מסוימים או עם יחסים חברתיים לקויים.

 בין כל ההשפעות השליליות של הבדידות, המשמעותית ביותר היא הדיכאון.
 אנשים ששואפים לשנות את מצב הבדידות שלהם, עשויים להיטיב את מצבם מתמיכה הדדית של בודדים אחרים שמנסים להפיג את בדידותם. אנשים רבים מפיגים את בדידותם על ידי פעילות חברתית באמצעות האינטרנט, למשל בצ'אטים, כתיבה בפורומים, אתרי רשתות חברתיות או תוכנות מסרים מידיים.

 

 

 

בית אבות

מסגרת המיועדת לעצמאים ותשושים הזקוקים לעזרה לפחות בחלק מפעילויות היומיום. המסגרת דואגת למלא ולספק את צרכיו של הדייר – פיקוח וטיפול רפואי, תזונה מתאימה, תעסוקה, כביסה וניקיון. על מסגרת זו לפעול תחת פיקוח ורישיון של משרד העבודה והרווחה. 

בלוטת הערומנית - פרוסטטה

הערמונית היא בלוטת מין הקיימת אצל גברים בלבד. הבלוטה ממוקמת במוצא שלפוחית השתן, ובתוכה עוברת השופכה.

 הערמונית היא בעלת תפקיד חשוב בפוריות הגבר. היא מפרישה את נוזל הערמונית, שהוא חלק מהותי מנוזל הזרע. נוזל הערמונית מגן על תאי הזרע. הבלוטה עלולה לגרום לבעיות שונות, החל בדלקות, הפרעות במתן שתן עקב הגדלה שפירה, וכלה בהתפתחות סרטן הערמונית.
 הגדלה שפירה של הערמונית היא אחת הבעיות הרפואיות הנפוצות ביותר אצל גברים. הגדלת הערמונית נצפית בכ-40% מהגברים בשנות ה-50 לחייהם, וכ-70% בשנות ה-60.
 התסמינים של הגדלת הבלוטה הם: תכיפות במתן שתן, דחיפות במתן שתן (צורך מיידי להטלת שתן ללא יכולת להתאפק), הטלת שתן תכופה בשעות הלילה (נוקטוריה), זרם שתן חלש, תחושת חוסר התרוקנות של השלפוחית, אי נקיטת שתן (חוסר שליטה על מתן שתן), כאבים בעת מתן השתן (דיסוריה).
 הטיפול במחלה יכול לכלול מתן תרופות כגון קדקס, פינסטריד וכדומה, או טיפול ניתוחי של כריתת הערמונית דרך השופכה. לאחרונה נוספה שיטת טיפול פרי פיתוח ישראלי, שכוללת צנתור דו צדדי המוביל להקטנה משמעותית של הערמונית וכתוצאה מכך לנסיגה בסימפטומים, ובדרך זו נחסכות תופעות הלוואי של הניתוח הרגיל.

 

 

 

בעיות גב

כאב גב הינה אחת התחלואות המשמעותיות באוכלוסייה. כ- 80% מהאנשים סובלים לפחות מאירוע אחד של כאב גב משמעותי במהלך חייהם.

 לכאבי גב סיבות רבות, שהשכיחות ביותר הינן הבעיות הניווניות הקשורות לתחלואת הדיסק הבין-חולייתי, שחיקת מפרקים בין חוליות עמוד השדרה, היצרות תעלת השדרה וכד'.
 בעיות גב ניתנות לרוב לטיפול משולב הכולל פיזיותרפיה, טיפולים פיזיקליים, טיפול תרופתי, ופעולות במרפאת כאב. מיעוט החולים נזקק לטיפולים ניתוחיים.

 

 

 

בעיות נשימה - אסתמה

אסתמה הינה מחלה ריאתית כרונית חסימתית התקפית. ההתקפים נגרמים בדרך כלל עקב אלרגיה.

 ריר צמיגי המופרש מדפנות קנה הנשימה חוסם את הקנה ומקשה על הוצאת אוויר מהריאות. חולי אסתמה עשויים לסבול מנשימה כבדה עם "צפצופים", קוצר נשימה, שיעול כרוני, וסיבולת לב-ריאה נמוכה.
 הגורמים לאסתמה הם רבים ומהווים שילוב של גורמים תורשתיים עם גורמים סביבתיים כמו אלרגיה, זיהום אוויר ועוד.
 אבחון האסתמה נעשה על ידי בחינת תפקודי ריאה באמצעות ספירומטריה.
 תפקודי ריאות נמוכים בעת מנוחה יכולים ללמד על אסתמה קשה וכרונית, אם כי גם אסתמה הבאה לידי ביטוי בהתקפים בלבד היא מסוכנת.
 הטיפול מתחלק לשניים: 1. טיפול על ידי מרחיבי סמפונות, אשר נועדו להקל על הסימפטומים בטווח הקצר. 2. טיפולים שמטרתם להביא להשגת שליטה במחלה ובתהליך הדלקתי, המתבצעים בעיקר על ידי תרופות המדכאות את התהליך הדלקתי כגון סטרואידים.

 

 

 

בעיות שמיעה

לרוב, החל מהעשור החמישי לחיים רבים מאיתנו חווים קושי להבין דיבור על רקע רעש, למרות ששמיעתנו עדיין מוגדרת כתקינה. זהו, למעשה, השלב הראשון בהזדקנות מערכת השמיעה. בשלב זה, הנמכת רעשי רקע או התמקדות בתנועות השפתיים יכולה עוד לסייע לתפקוד השמיעתי. אולם, כאשר מתחילה להיווצר גם ירידה בעוצמת השמיעה, התפקוד היומיומי עלול להיפגע במידה מסוימת, ומומלץ לרכוש מכשיר שמיעה. 

 לפי הסטטיסטיקה העולמית נדרשת תקופה של 7 עד 10 שנים לצורך השלמה עם המגבלה והתגברות על הבושה עד לרכישת מכשירי השמיעה.
 המכשירים מתמקדים בשתי מטרות עיקריות מבחינה טכנולוגית,
 האחת: לאפשר הבנת דיבור מרבית גם במצבי שמיעה קשים. 
השנייה: להוריד את רמת הרעש הסביבתי לנוחה, גם כשמדובר ברעשים פתאומיים וחזקים.

 

 

 

בעיות שמיעה - מכשירי שמיעה

ישנם מספר סוגים של לקויי שמיעה:

 1. הולכתי- קיימת הפרעה במעבר גלי הקול באוזן החיצונית או התיכונה, כתוצאה מנוזלים באוזן התיכונה, היווצרות שעווה בתעלת השמע החיצונית, קרע בעור התוף או אחר.
 2. תחושתי עצבי- נובע מפגיעה בתאי השערה באוזן הפנימית או בעצב השמיעה, כתוצאה מתהליך הזדקנות, מחלות, תורשה, תרופות מסוימות, חשיפה ממושכת לרעש וכו'.
 3. מעורב- נובע מצירוף של ליקוי שמיעה מסוג הולכתי ותחושתי עצבי.
 לקות שמיעה יכולה להשתנות מירידה קלה בשמיעה ועד ללקות שמיעה מוחלטת. לקות השמיעה מאופיינת על ידי ירידה כללית בסף השמיעה, פגיעה חומרה יותר בתדירויות הגבוהות, רגישות יתר לעוצמה חזקה, קושי בהבנת דיבור וקושי בהבחנת כיוון מקור הקול.

ועדת הבריאות במשרד הבריאות קבעה בשנת 2011 כי קופות החולים ישתתפו במידה רבה במימון מכשירי שמיעה לאוכלוסיית הקשישים וגם לילדים. לקבלת מכשיר שמיעה בחינם

 

 

 

בעלי מקצוע

פסיכוגריאטר/ית – רופא פסיכיאטר המתמחה בזיקנה. גריאטר - רופא מומחה בתחום הזיקנה. אח/ות ראשי/ת- אחראי על אחים/ות מחלקה, מטפלים/ות.  אחראי על טיפול סיעודי במסגרת. עובד/ת סוציאלי/ת – אחראי על רווחת הדייר, זכויות הדייר, קשר עם המשפחות, אפוטרופסות. פיזיותרפיסט/ית - נותן טיפול פיזיותרפי שיקומי או משמר לדייר במסגרת.  תזונאי/ת – דיאטנית קלינית הקובעת את לוח המזון המתאים לדייר השוהה במסגרת.  מרפאה בעיסוק/ עובדת תעסוקה – אחראי על מתן פעילויות תעסוקה לדייר מתוך גישה שיקומית. 

ג

גלאוקומה

קבוצת מחלות הפוגעות בעצב הראייה. הסיבה השכיחה להופעת גלאוקומה קשורה בחסימת דרכי הניקוז של הנוזל התוך עיני המצוי בזווית העין וכתוצאה מכך לעליית הלחץ התוך עיני ולפגיעה בעצב. הפגיעה מובילה לירידה איטית בשדה הראיה שעלולה להוביל לעיוורון. הסוג השכיח מבין הגלאוקומות (90% מהמקרים) הוא גלאוקומה רחבת זווית (עם לחץ תוך עיני נורמלי או מוגבר), שהיא מחלה כרונית המתקדמת באיטיות ולכן החולה לרוב אסימפטומטי ולא מטופל, ולכן יש חשיבות רבה לאבחון מוקדם של המחלה בשלביה הראשונים, באמצעות מודעות לגורמי הסיכון ועריכת בדיקות ללחץ התוך עיני ולעצב הראייה. גורמי הסיכון לגלאוקומה הינם: לחץ תוך עיני גבוה, גיל מעל 40, יתר לחץ דם, סכרת, ניתוחי עיניים, היסטוריה של פציעה בעין, מוצא אפרו-אמריקאי, קוצר ראיה והיסטוריה של גלאוקומה בקרב קרובי משפחה. סוג נוסף ופחות שכיח הוא גלאוקומה צרת זווית, אשר מתרחשת לרוב באופן מהיר וחד צדדי, ומלווה בכאב עז, בחילות ורגישות גדולה לאור, ודורשת טיפול מיידי. על מנת לזהות את מחלת הגלאוקומה, מבצע רופא העיניים את הבדיקות הבאות:
הטיפול העיקרי בגלאוקומה הוא טיפול תרופתי באמצעות טיפות עיניים המשפרות את ניקוז הנוזל בעין ובכך עוצרות או מאטות את התקדמות המחלה. כאשר הטיפול התרופתי לא מספק, ניתן לטפל באמצעות לייזר ובמידה וגם טיפול זה אינו מועיל, ניתן לפנות לטיפול כירורגי. חולים בגלאוקומה צריכים לעבור בדיקות עיניים באופן סדיר.

גרונטולוגיה

תחום העוסק בחקר הזקנה על כל היבטיה, כולל ביולוגיה, כלכלה, משפט וחברה.
חקר הביולוגיה של הזקנה (ביוגרונטולוגיה) התפתח מאוד בשנים האחרונות ומושקעים בו מאמצים וכספים רבים ע"י ארגונים רבים ומיטב החוקרים בעולם.
בין כיווני המחקר העיקריים כיום:
 
- הגבלה קלורית ביצורים שונים ויכולתה להאריך את תוחלת החיים (עד 50%!) ולשפר את איכותם.
 
- תפקיד הטלומרים בזקנה. הטלומרים הם קצוות הכרומוזומים המכילים את המידע הגנטי ונמצא כי הם מתקצרים עם הזדקנות התא עד למותו. חוקרים מנסים לעצור את התקצרות הטלומרים ובכך להאריך את חיי התאים (בעיקר תאים במחלות ניווניות כגון אלצהיימר, תאי שריר בהתדרדרות תפקודית ותאי עצם ב"בריחת סידן".
 
 
 
 

גריאטריה

תחום ברפואה העוסק בחקר המחלות המלוות את תהליך ההזדקנות. מטרת הגריאטריה לקדם בריאות ע"י מניעת וטיפול במחלות ולקויות של אנשים מבוגרים. אין גיל מוגדר שממנו ניתן לפנות לטיפול גריאטרי, וההחלטה נקבעת על סמך צרכיו של המטופל וזמינות המטפל. אגף הגריאטריה במשרד הבריאות אחראי על תחום הגריאטריה והמחלות הממושכות במוסדות אשפוז גריאטריים, בבתי החולים הכלליים ובקהילה. אוכלוסיית היעד לפעולות האגף: בני ה- 65 ומעלה וכן חולים במחלות ממושכות עם מגבלות תפקודיות קשות. בין תפקידי האגף: תכנון, קביעות מדיניות, פיתוח שירותים ופיתוח כח אדם, קביעת סטנדרטים ונהלים מקצועיים, רישוי, פיקוח, בקרה ופיתוח אמצעי אכיפה. האגף אחראי גם על הניהול המקצועי והתקציבי עבור מתאשפזים באמצעות משרד הבריאות ("הקודים").
האגף פועל בתיאום ובשיתוף עם הגריאטריים המחוזיים בלשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות ועם גורמים רלבנטיים במשרד ומחוצה לו.  *קוד- מונח בו משתמש את משרד הבריאות על מנת להגדיר את התקציב שמממן אשפוז של אדם סיעודי 

ד

דיור מוגן

מסגרת של יחידות דיור נפרדות הכוללת חדר/י מגורים, מטבחון, מקלחת ושירותים. המסגרת של בתי אבות,  מתאימה למי שמסוגל לנהל אורח חיים עצמאי לחלוטין. במקום ניתנים שירותי ניקיון ואחזקה, פעילויות חברתיות מגוונות ומוקדי מצוקה. כמו כן, ניתן לרכוש שירותים נוספים כגון ארוחות, ליווי למקומות מחוץ למסגרת, וטיפולים שונים. על מסגרות אלו לא חל פיקוח ממשלתי. 

 

 

 

 

 

 

 

 

דיכאון

דיכאון הוא הפרעה נפשית נפוצה, המסווגת כהפרעת מצב רוח, ומתאפיינת במצב מתמשך של חוסר אושר,הערכה עצמית נמוכה ושקיעה לתוך עצבות וייאוש עמוקים. לעתים הדיכאון כולל גם אובדן עניין והנאה ברוב תחומי החיים ואף תחושת אובדנות. אנשים מדוכאים חווים רגשות שליליים לרוב, בין אם בתחושתם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בני אדם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (סבורים שהזולת לא אוהב אותם ולא חפץ בקרבתם). בנוסף לביטוי הנפשי, לדיכאון ביטויים גם בתפקוד הפיזיולוגי וכן שינויים נוירו-פיזיולוגיים במוח. על פי המקובל, דרושים לפחות שבועיים של ירידה קשה במצב הרוח לצורך הגדרת דיכאון, זאת על מנת להבדיל אותו מדכדוך שהוא רגש זמני של מצב רוח ירוד.

 כאשר הדיכאון נובע מרקע "נפשי" (כלומר מדובר ב"הפרעות פסיכיאטריות", שלהן יש גם כן תשתית ביולוגית מוחית). ניתן לטפל בדיכאון באמצעות טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי שלרוב כולל תרופות מקבוצות ה-SSRI (מעכבי ספיגת סרוטנין בררניים) כגון פרוזאק. 

 

 

 

דלקת מפרקים ניוונית Osteoarthritis

מופיעה בכ50% מהאוכלוסייה מעל גיל 60. הפרעה במפרקי הגוף הכוללת אובדן סחוס מפרקי, צמיחת בליטות עצם במפרקים, ותופעת לוואי דלקתית. האיזון בין הפירוק והבניה בסחוס מופר, ומוביל לירידה בכמות הסחוס ובעקבות כך העצם הסמוכה לסחוס הופכת אוסטאופורוטית וחסרה, ובניסיון הגוף לתקן זאת מופיעות בליטות עצם (אוסטואופיטים) באזור המפרק. המחלה יכולה להופיע במספר מפרקים או במפרק אחד ולרוב מופיעה במפרקים הנושאים בעומס גדול כגון הברכיים, אצבעות הידיים ועמוד השדרה. דלקת מפרקים ניוונית מוגדרת ראשונית כאשר הסיבה לה אינה ידועה (אידיאופטית) והיא מופיעה לרוב עם הגיל. דלקת מפרקים ניוונית מוגדרת שניונית כאשר הסיבה להופעתה קשורה באחד מהגורמים הבאים: טראומה, הפרעות מולדות במבנה השלד, הפרעה מטבולית או מחלה הפוגעת במבנה הסחוס ודלקת מפרקים אחרת. התסמין העיקרי של דלקת מפרקים ניוונית הוא כאב עמוק הנתפס ככאב שורף הקשור לשרירים והגידים באזור ואשר מוחמר בשעת מאמץ. בשלב מתקדם של המחלה, עלולות להופיע נוקשות והגבלה בתנועת המפרקים וכן רעש וחריקות במהלך תנועה במפרקים. הדלקת עשויה להתבטא בנפיחות, חום מקומי ואודם באזור המפרק. אבחון המחלה מסתמך על התסמינים ועל צילום רנטגן של המפרקים הפגועים, אולם בשלבים ראשוניים של המחלה הרנטגן עשוי שלא לזהות סימנים למחלה. הטיפולים הניתנים לסובלים מדלקת מפרקים ניוונית מתרכזים בהפחתת כאב ושימור ושיפור תפקוד המפרקים. בנוסף, מומלץ על שינוי באורח החיים הכולל דיאטה, שילוב תוספי תזונה, התעמלות, פיזיותרפיה והפחתת העומס על המפרקים. במקרים בהם אין הקלה, ניתן לשקול פתרון ניתוחי של החלפת המפרקים במפרקים מלאכותיים.

דלקת ריאות

מחלה זיהומית של הריאות, המתבטאת לרוב בקשיי נשימה, חום, צמרמורת, הזעה, כאבי חזה, שיעול והרגשה של צינון. סימנים פחות שכיחים כוללים שיעול דמי, כאב ראש, אבדן תיאבון, בחילה, עייפות,  הקאות, שלשולים, כחלון בעור, כאבי שרירים ומפרקים. בנוסף, בקרב האוכלוסיה המבוגרת עלולים להופיע גם תסמינים של בלבול והיפותרמיה (ירידה בטמפרוטורת הגוף). דלקת ריאות נגרמת כתוצאה ממחוללים שונים כגון: חיידקים, נגיפים, פטריות ופרזיטים. גורמי הסיכון למחלה הם מחלות ריאה קודמות, חסימה של דרכי האוויר ומחלות מערכת החיסון. קיימים שלושה סיבוכים עיקריים של דלקת ריאות- התפשטות הזיהום לאיברים אחרים, התהוות אבצס ריאתי, והתהוות תפליט פלאורלי (הצטברותנוזל בחלל העוטף את הריאות). האבחנה של המחלה מסתמכת על התסמינים הקליניים, בדיקה פיזיקלית, צילום חזה ובדיקות מעבדה. עם זאת, ברוב המקרים הרופא אינו יודע מה הפתוגן אשר הביא למחלה, ולכן הטיפול הניתן למטופל הוא אנטיביוטיקה אשר אמורה לפעול כנגד הפתוגנים הסבירים ביותר שיגרמו למחלה אצל החולה ובהתאם להחלטה האם הוא יטופל בביתו או יאושפז בבית חולים. כעבור מספר ימים החולה מגיע להערכה מחודשת אצל הרופא ועל פיה נקבע המשך הטיפול בו.

ה

המוגלובין מסוכרר HbA1c

HbA1c  מהווה מדד אמין לאיזון מחלת הסוכרת. זה המדד העיקרי בכל הקשור לחיזוי ומניעת סיבוכי סוכרת (כגון ניורופתיה, רטינופתיה ונפרופתיה). 

המוגלובין מסוכרר נוצר בדם כאשר מולקולות של גלוקוז נקשרות למולקולות של המוגלובין. מולקולת המוגלובין נשארת קשורה לגלוקוז לכל אורך חייה שהוא אורך החיים הממוצע של כדורית דם אדומה (120 יום). לכן בדיקת HbA1c  משקפת רמת גלוקוז ממוצעת בדם ב-3 החודשים שקדמו לבדיקה.

 

 

 

הסכמה מדעת וכשירות לקבלת החלטות

 בחברות המערביות כולן כשירותו של האדם הבוגר לקבלת החלטות מעוגנת בחוק. כשירות זו עלולה להיפגע במצבי חולי שונים כגון מחלות נפש ודמנציה. בשנים האחרונות נחקר לעומק התהליך הפסיכולוגי של קבלת החלטות ונצא כי הוא מתבסס על 4 מרכיבים:

-הבנת הסוגיה עליה יש להחליט
-הבנת הרלבנטיות לאדם המחליט
-תהליך הגיון בהחלטה
-יכולת ביטוי הנ"ל
נמצא כי גם בנוכחות דמנציה ומחלות נפש נשמרת הכשירות לעתים קרובות ולכן חובה לאבחן אותה בכלים ייחודיים השונים מכלי האבחון של מחלות אלו.
 יש עדויות רבות לכך שהערכת הכשירות לקבלת החלטות בזקנים לוקה בחסר וכי הקביעה כי אדם אינו כשיר ובהמשך לכך מינוי אפוטרופוס שיקבל החלטות במקום האדם הנדון מתרחשים לעתים ללא הצדקה.
בישראל שימוש יתר בהליך מינוי אפוטרופסות (כ 50,000 חסויים תחת צוו אפוטרופסות בישראל לעומת פחות מ 10,000 באנגליה !)

 

 

 

הערכה גריאטרית

 הערכה כוללנית ומקיפה של האדם הזקן כולל מצב רפואי, סוציאלי, נפשי וקוגניטיבי, הערכה סביבתית והערכת מצב תפקודי. מטרות ההערכה הגריאטרית: לשפר איכות חיים ולמנוע מחלות ומגבלות תפקודיות, להפחית אשפוזים ולהוריד תמותה.
 
 
 
 
 
 
ז

זקנה

הגדרת תחילתו של גיל הזקנה שונה בתרבויות שונות ואינה אחידה. ישנן תרבויות השמות דגש על הופעת סימני הזקנה הפיזיים, כדוגמת שיער שיבה, כמדד לתחילת גיל זקנה. בתרבויות אחרות ההגדרה נובעת ממעמד חברתי ומשפחתי, והאדם מוגדר זקן כאשר ילדיו בגרו והחלו בחיים עצמאיים כבוגרים. ואילו בתרבויות אחרות מהווה הזיקנה שלב חברתי הנרכש בלימוד ויידע, ואינו מקביל בהכרח לגיל הכרונולוגי.
בעולם המערבי נחשבת הזקנה כשלב אינדיבידואלי, השונה מהותית מאדם לאדם, שהגדרתו לכן גמישה ולא דיכוטומית. עם זאת, מבחינים בין שלושה שלבים בזקנה; זקנה צעירה- בגיל 65 עד 75, בקירוב. זקנה אמצעית- בגיל 75 עד 85, בקירוב, זקנה מופלגת- מגיל 85 בקירוב, ומעלה. 

חוקרי ביולוגיה של הזקנה גורסים כי הזקנה מתחילה בגיל 20 לערך, לאחר שהגענו לבניית שיא הרזרבות במערכות הגוף השונות. מרגע זה מתחיל בהדרגה תהליך ההזדקנות הנמשך לאורך כל חיינו.כלל המדינות בעולם המערבי קבעו את גיל הזקנה שרירותית כ 65. גיל זה משמש במרבית המדינות לפרישה מעבודה, לזכאות להכנסה מגמלה וכן לזכאות להטבות שונות כגון קצבאות, הנחות וגישה לשירותים חברתיים ורפואיים שונים (שונה ממדינה למדינה)

 

זקנים עצמאיים

הינם אנשים עצמאיים לחלוטין, המסוגלים לטפל בעצמם ולנהל את חייהם במסגרת הבית ובמסגרת הקהילה. עצמאי אינו זקוק לעזרה של הזולת בביצוע הפעולות היומיומיות (פעולות כמו אכילה, רחיצה, לבישת בגדים) הוא נייד בכוחות עצמו  ומסוגל לבצע את תפקודי היום יום המשוכללים כולל ניהול משק הבית, חשבונות הבנק והכספים וניהול הטיפול התרופתי.

 

 

 

ח

חוק החולה הנוטה למות


חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 הוא חוק שמטרתו "להסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים, לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים".. החוק כולל את הזכות לדרוש טיפול רפואי, להימנע מקבלת טיפול רפואי ולהפסיק מתן טיפול רפואי שכבר החל. לעיון בחוק

 

 

 

 

 

 

 

חוק זכויות החולה

חוק זכויות החולה, התשנ"ו 1996 הוא חוק שמטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו. התפיסה העומדת בבסיס חוק זכויות החולה, היא שהחולה הוא אדם נבון המסוגל בדרך כלל, לעמוד על זכותו לקבלת טיפול רפואי הולם. הדבר מתבטא בהצהרה המופיעה בפיסקה הראשונה של החוק: "חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו".

 בין עקרונות החוק הזכות של כל אדם לקבלת טיפול רפואי נאות והמשכי תוך שמירת כבודו ופרטיותו, הזכות לקבלת חוות דעת נוספת, חובת הזדהות המטפל, השמירה על פרטיות וסודיות פרי הטיפול והמטופל, זכותו של כל אדם לסרוב או הסכמה לטיפול וזכותו לגישה לתיקו הרפואי.

 

 

 

חוק סיעוד

חוק המקנה סל שירותי עזר הניתן לנשים בנות 60 ומעלה ולגברים בני 65 ומעלה אשר מוגבלים בתפקודם ובנוסף עומדים במבחן הכנסות. סל השירותים כולל שעות של עזרה בניהול משק הבית (ניקיון, קניות ובישול), עזרה בטיפול אישי (רחצה והלבשה), שהייה במרכזי יום, אספקת אמצעי ספיגה (חיתולים חד –פעמיים), לחצן מצוקה. *קוד- מונח בו משתמש את משרד הבריאות על מנת להגדיר את התקציב שמממן אשפוז של אדם סיעודי. 

ט

טחורים

אלו הם מבנים באזור פי הטבעת המכילים רקמת חיבור וכלי דם ומסייעים בשליטה על איטום פי הטבעת. במצב פתולוגי, עלולה להיווצר דלקת המלווה בכאב ונפיחות, ועלול להיגרם דימום במהלך מתן צואה. האבחון של פתולוגיה בטחורים נעשה ע"י התבוננות ומישוש ומעריכים כי מחצית מהאנשים מעל גיל 50 סובלים מבעיה בטחורים. גורמי הסיכון להיווצרות המחלה כוללים תזונה לקויה החסרה בסיבים תזונתיים ומים, ישיבה ממושכת, מאמץ מוגבר במהלך הטלת צואה ועוד. דרכי המניעה כוללות שמירה על היגיינה באזור פי הטבעת, הימנעות מתנוחות היוצרות לחץ באזור האגן, הימנעות מעצירות, שתיה מספקת של נוזלים ותזונה עשירה בסיבים תזונתיים ועוד. דרכי הטיפול במחלה מגוונות: החל בהדרכה לשינוי הרגלים וכלה בטיפולים שמטרתם לנוון את כלי הדם הפגועים בשיטות שונות כגון כירורגיה לייזר וכדומה.

טינטון

 תופעה שבה אדם שומע צליל שאין לו מקור חיצוני אמיתי.

 הרעש לרוב מונוטוני, יכול להיות בעל אופי שונה מאדם לאדם (צפצוף, זמזום, צרצור וכו'), ויכול ללוות את האדם במשך כל שעות היום, בעיקר בסביבה שקטה, כמו למשל בשעות הלילה, וכשמנסים להירדם.
 חלק נרחב מהחולים סובלים מתופעות נלוות של דיכאון, חרדה, מתח ומחסור בשעות שינה. בנוסף, רבים מהחולים סובלים מתופעה של חוסר סבילות לרעשים (היפראקוזיס) ואפילו רעשים יומיומיים עלולים לגרום להם לאי נוחות ניכרת.
 קיימים שני סוגי טיניטוס - דופק או הולם, כמו דפיקות הלב (טיניטוס פועם), וטיניטוס סובייקטיבי וממושך הנשמע כצפצוף או כזמזום. כל סוגי הטיניטוס מחייבים בירור רופא אף אוזן וגרון (אא"ג), בדיקות שמיעה, ובדיקות נוספות שונות על פי הממצאים בבדיקת רופא אף אוזן וגרון.

 

 

 

י

יובש פה

פגיעה ביכולת הייצור או ההפרשה של רוק מבלוטות הרוק, מובילה ליובש פה. תלונה על יובש פה היא שכיחה בקרב הגיל המבוגר, וקשורה בין היתר לתופעות לוואי של תרופות שונות וביניהן תרופות לטיפול ביתר לחץ דם ותרופות פסיכיאטריות. מיעוט רוק ורוק צמיגי עלולים לגרום לתחושת שריפה ואי נוחות בפה, צמא, קושי בלעיסה ובדיבור, וכן לעליה בסיכון לפתח עששת וזיהומים פטרייתיים. לסובלים מיובש פה מומלץ לפנות לרופא השיניים לצורך בירור הגורמים ליובש ולקבלת טיפול נאות בבעיה. הטיפול עשוי לכלול המלצה על הגברת צריכת המים, שימוש במסטיקים וסוכריות להגברת הפרשת הרוק, שימוש בתכשירים מעודדי הפרשת רוק, ובמקרים מסויימים טיפול תרופתי, ומריחת תכשירים המכילים פלואוריד להקטנת הסיכון להתפתחות מוקדי עששת.

ייפוי כח רפואי

 מסמך רפואי המפרט את העדפות האדם לטיפולים רפואיים עתידיים ומינוי מיופה כח במקומו שייקבע או יבצע אותן במקומו במקרה ולא יוכל להביע דעתו.

 ישנם 2 ייפוי כוח רפואיים המתבססים על 2 חוקים:
-חוק זכויות החולה 
-וחוק החולה הנוטה למות 
משמעות ייפוי הכח היא שמירה על רצונו של האדם גם כשאינו יכול להביע אותו וארגונים רבים בעולם פועלים לעודד כל אדם למלא ייפוי כח רפואי לאור העלייה בשיעורי הדמנציה עם הגיל והסיכון הקיים להגיע למצב סופני ללא יכולת לתקשר וללא מימוש האוטונומיה של האדם

 

 

 

 

כ

כאבי שרירים

כאב שרירים הוא כאב המתבטא בשריר אחד או קבוצת שרירים ספציפית. במקרים רבים כאב שרירים הוא תסמין של מחלה קיימת כגון: מחלה מדבקת ממקור חיידקי, מחלה אוטואימונית, מחלות ויראליות ובעיות נוספות העלולות לגרום לכאב שרירים. כאב מסוג זה יכול להיות נלווה גם לכאבי פרקים (דלקת פרקים), חום או תחושת חולי כללית.

 מסיבה זאת, במקרים של כאב שרירים חשוב מאוד לאבחן נכונה את מקור הכאב כך שהטיפול יהיה הולם.
 הטיפול המומלץ במקרה של כאב שרירים הוא מנוחה ומתיחות לשחרור השריר (כאשר מדובר על כאב ממאמץ פיסי או פעילות ספורטיבית). במקרים של חבלה או טראומה לשריר, ניתן לקרר/לחמם את האזור הכואב בעזרת קומפרסים. עיסוי המקום יכול להקל מאוד על הכאבים. במקרה שהתנועה של האיבר לא מוגבלת וניתן לבצע תנועות איטיות, מומלץ ביותר על מתיחות עדינות להקלה על הכאב, פעילות מתונה כמו הליכה או שחיה מומלצת אף היא.

הטיפול בכאב שרירים על רקע של מחלה כלשהי או תסמין קיים, מצריך טיפול ראשוני במחלה לפי הוראות הרופא. במידה והכאב כרוני ולא עובר תוך 3 ימים או שמתוספים תסמינים נוספים מומלץ לפנות לרופא המטפל.

 

 

 

כוויות

כווייה היא פגיעה בעור ולעתים גם ברקמות שתחתיו עקב מגע באש, מוצק,נוזל או גז (כגון קיטור) חם, או בשל קרינה, זרם חשמל או חומר פעיל כימית (כגון חומצה). יש המשתמשים בכינוי כווייה גם לתאור פגיעה בעור בשל קור.

 אם הכוויה איננה קשה, נוצרת התנפחות או שלפוחית באזור הכוויה. אם הכוויה קשה ונרחבת משתבשת זרימת הדם לגמרי. עומק הכווייה ושטח הכוייה הן אמות מידה של הנזק הנגרם. כאשר סווג הכוויות על פי עומקן נותן שלושה סוגים: כוויה מדרגה ראשונה, שנייה ושלישית.
 כווייה מדרגה ראשונה היא פגיעה הפוגעת בשכבת העור החיצונית בלבד, האפידרמיס, בעלת כושר ההתחדשות.
 כווייה מדרגה שנייה היא כוויה הפוגעת בדרמיס. לרבות רקמה חיה, ולעתים אף פוגעת בכל שכבות העור, כולל זו שמצמיחה תאים חדשים. כווייה מדרגה שלישית היא פגיעה הפוגעת לעומק בכל שכבות העור וגם ברקמות שתחת העור-סבקוטן.

 

 

 

כולסטרול

קיימים שני סוגים של כולסטרול: כולסטרול אנדוגני - כולסטרול המיוצר על ידי הגוף עצמו בתאי הכבד, כ-70% מכמות הכולסטרול בגוף. כולסטרול אקסוגני - כולסטרול שמקורו חיצוני, בתזונה,כ-30% מכמות הכולסטרול בגוף. הכולסטרול נמצא במזונות מן החי כמו בשר, חלב מלא וחלמון בביצים. מצב של רמות יתר של כולסטרול בדם נקרא "היפרכולסטרולמיה", והינו אחד מגורמי הסיכון להתפתחות טרשת עורקים כלילית. רמה גבוהה של כולסטרול מסוג LDL מהווה גורם סיכון להתפתחות טרשת עורקים ולמחלות לב וכלי דם. ניתן להשפיע על פרופיל השומנים באמצעות שינוי הרגלי חיים ובאמצעות תרופות מקבוצות שונות. פעילות גופנית אירובית ותזונה בריאה (הכוללת הרבה ירקות, שומנים מסוג אומגה 3 ודגים, דלה בשומן טראנס ובשומנים מסוג אומגה 6, ומגבילה את צריכת הפחמימות ובעיקר את צריכת הסוכרים), עשויים לתרום לפרופיל שומנים רצוי וכן למנוע מחלות לב.‏‏ עם זאת, במקרים רבים של עודף בכולסטרול יש צורך בתרופות כדי להשפיע על רמות הכולסטרול במידה הנדרשת. קבוצה אחת של תרופות המשמשות לעיכוב ייצור הכולסטרול הן הסטטינים והן עושות זאת באמצעות עיכוב תהליך ייצור הכולסטרול בגוף. 

כשירות לקבלת החלטות

 בחברות המערביות כולן כשירותו של האדם הבוגר לקבלת החלטות מעוגנת בחוק. כשירות זו עלולה להיפגע במצבי חולי שונים כגון מחלות נפש ודמנציה. בשנים האחרונות נחקר לעומק התהליך הפסיכולוגי של קבלת החלטות ונצא כי הוא מתבסס על 4 מרכיבים:

-הבנת הסוגיה עליה יש להחליט
-הבנת הרלבנטיות לאדם המחליט
-תהליך הגיון בהחלטה
-יכולת ביטוי הנ"ל
נמצא כי גם בנוכחות דמנציה ומחלות נפש נשמרת הכשירות לעתים קרובות ולכן חובה לאבחן אותה בכלים ייחודיים השונים מכלי האבחון של מחלות אלו.
 יש עדויות רבות לכך שהערכת הכשירות לקבלת החלטות בזקנים לוקה בחסר וכי הקביעה כי אדם אינו כשיר ובהמשך לכך מינוי אפוטרופוס שיקבל החלטות במקום האדם הנדון מתרחשים לעתים ללא הצדקה.
בישראל שימוש יתר בהליך מינוי אפוטרופסות (כ 50,000 חסויים תחת צוו אפוטרופסות בישראל לעומת פחות מ 10,000 באנגליה !)

 

 

 

ל

לחץ דם גבוה

 לחץ דם גבוה מכונה גם "הרוצח השקט", מפני סכנתו לפגיעה בכלי הדם כולל לב (התקפי לב), מח (שבץ מוחי), כלי הדם בעין (דמם ועיוורון) ומפני שהאדם הסובל ממנו לעתים קרובות אינו מודע לכך. המחלה שכיחה מאוד ומצויה, בממוצע, באחד מכל ארבעה אנשים בעולם המערבי. 

הטיפול כולל הפחתת מלח בתזונה, פעילות גופנית ותרופות להורדת לחץ הדם שרבות מהן נמצאו כיעילות ובטוחות.

 

 

 

לחץ דם נמוך

לחץ דם נמוך עלול לגרום לסחרחורת, בחילה ואף אובדן הכרה, ובמקרים קיצוניים הוא מתבטא בהלם. במצב של לחץ דם נמוך כרוני, הוא מוביל לעייפות יתר ובעיה ביכולת הריכוז. עם זאת רוב, האנשים בעלי לחץ דם נמוך באופן קבוע חשים בטוב, ללא תסמינים, ונראה שהם מוגנים יותר מאחרים לפגיעות השונות של יתר לחץ דם. במקרים של ירידה חריפה בלחץ הדם, כמו בהלם. בהלם תת-נפחי, שבו יש איבוד נוזלים ודם, נפח הפעימה יורד, והגוף מנסה לפצות על כך באמצעות העלאת הדופק והצרת העורקיקים הסמוכים לעור, דבר שמתבטא בחיוורון וקור של פני העור. 

 

 

 

 

לפרוסקופיה

 שיטת ניתוח מודרנית ממשפחת שיטות ניתוח אנדוסקופיה (החדרת צינור המכיל סיב אופטי ומצלמה, דרך פתחים טבעיים בגוף, או דרך חתך עור), המשמשת לניתוחי בטן, כמו כריתת כיס המרה או כריתת התוספתן.

 השיטה מבוססת על חדירה לבטנו של המנותח דרך מספר חתכים קטנים בדופן הבטן, וביצוע הניתוח בפיקוח מצלמה המעבירה לצוות הרפואי שידור וידאו של מקום הניתוח.

 

 

 

 

 

 

מ

מוסדות סיעודיים

מחלקות המיועדות למי שרמת תפקודם ירדה לרמה בה הם תלויים לחלוטין בעזרת הזולת – אם כתוצאה ממוגבלות פיזית (כגון: ריתוק לכסא גלגלים, אי שליטה בסוגרים), ואם כתוצאה מירידה מנטאלית שאינה מאפשרת בצוע פעולות היום-יומיות (כגון: הלבשה, רחיצה, אכילה). מחלקות אלו חייבות בהשגחה רפואית 24 ש' ביממה, והן פועלות תחת פיקוח ורישיון של משרד הבריאות. 

מחלה סופנית

מחלה אשר לא ניתן לרפאה, או לטפל בה באופן מתאים כדי לשנות את מהלכה, ואשר ניתן לצפות באופן סביר כי תגרום למותו של החולה בתוך פרק זמן קצר. מעצם הגדרתה, מחלה סופנית לא ניתנת לריפוי או לטיפול שישנה באופן משמעותי את מהלך המחלה. אולם, סוגים מסוימים של טיפול רפואי עדיין עשויים להיות מתאימים, כגון טיפול פליאטיבי שמטרתו להקל על תסמינים של המחלה הפוגעים באיכות חייו של המטופל (מצוקה נשימתית, כאב, וכדומה). 

מחלות חניכיים

מחלות החניכיים נחלקות לשני סוגים עיקריים; ג'ינג'יביטיס שהיא דלקת חניכיים ופריודונטיטיס שהיא דלקת חניכיים כרונית אשר בה נגרם נזק בלתי הפיך למערכת התמיכה של השן. הסימן הבולט ביותר לדלקת חניכיים הוא דימום בעת צחצוח שיניים או באופן ספונטני. הטיפול המומלץ הוא שמירה על היגיינה אורלית- שימוש במברשת שיניים, בחוט דנטלי או בקיסמים, וכן טיפול במרפאת שיניים להסרת אבנית ורובד חיידקי. בשלב הראשוני של המחלה כאשר ישנה דלקת ללא פגיעה במערכת התמיכה של השן (ג'ינג'יביטיס), טיפול זה יכול אף להחזיר את המצב לקדמותו. מרגע שנגרם נזק בלתי הפיך, מטרת הטיפול היא לשמר את המצב הקיים ולמנוע הידרדרות נוספת. כאשר אדם אובחן עם פריודונטיטיס כרוני, הטיפול במרפאה יכלול גם הקצעת שורשים, שהיא ניקוי של שורשי השיניים. טיפול זה לרוב דורש מספר פגישות והרדמה מקומית. במקרים בהם רופא השיניים מתקשה לייצב את מצב החניכיים, הוא עשוי להמליץ על ניתוח חניכיים, וזאת על מנת לאפשר תחזוקה טובה יותר של המטופל.

מחלות עור

 מחלות העור נחקרות במסגרת ענף הדרמטולוגיה שמתייחס לפתולוגיות בכל שכבות העור (האפידרמיס, הדרמיס וההיפודרמיס); פתולוגיות בשכבה העליונה הן השכיחות יותר.

 קיימות מחלות עוריות ראשוניות, מחלות דלקתיות סיסטמיות, מחלות זיהומיות, תפרחות משניות, תגובות לתרופות ומחלות קולגן או מחלות סיסטמיות אחרות

 

 

 

מחלת מנייר

 הפרעה במערכת שיווי המשקל הנגרמת ממחלת האוזן הפנימית.

 הגורם למחלה אינו ידוע, אך משערים שמדובר בעודף נוזלים במערכת שווי המשקל, באזור הנקרא שק אנדולימפתי (Endolymphatic sac). המחלה יכולה לנבוע גם מההיבט הנוירולוגי, המתבטא בפגיעה בעצב השמיעה במוח, מלבד הפגיעה באוזניים.
 החולים סובלים מהתקפים של סחרחורת סיבובית (ורטיגו), חוסר שווי משקל, ליקוי שמיעה מתקדם, טיניטוס, ותחושת לחץ באוזניים. הסחרחורת בלתי צפויה וההתקפים יכולים להיות קלים או חמורים, עשויים להמשך שעות עד ימים, ולעתים להיעלם אפילו למשך שנים. בזמן הסחרחורת החולה עשוי לחוש בחילה, להקיא ולהזיע, ולעתים אף ליפול בשל ההפרעה בשווי המשקל.
 ליקוי השמיעה לרוב בתדרים הנמוכים. בתחילת המחלה הליקוי לרוב זמני ונעלם לאחר ההתקף, אולם במשך השנים השמיעה נפגעת באופן קבוע.
 האבחון נעשה על פי מהלך המחלה, בדיקת רופא אף אוזן וגרון (אא"ג), בדיקות שמיעה, בדיקות כלליות, בדיקות דם והדמיה של המוח. בנוסף, מבוצעים רישום ניד העין- ENG, מבחן קלורי (להדגמת הפרעות בשיווי המשקל), פוסטורוגרפיה (בדיקת יציבות ממוחשבת), ובדיקת כיסא מסתובב.
 
 הטיפול במחלה כולל טיפול תומך, טיפול תרופתי וטיפול פולשני או ניתוחי.
 1. הטיפול התומך מכוון לתסמינים של המחלה וכולל: טיפול תרופתי בסחרחורות בהקאות ובבחילות, פיזיותרפיה של מערכת שווי המשקל, טיפול בטיניטוס ובהיפראקוזיס (רגישות יתר לרעש), התאמת מכשירי שמיעה, שימוש בהליכון, רולטור, מקל הליכה בעל ארבע רגליים או בכיסא גלגלים לסובלים מחוסר יציבות וקשיי הליכה וטיפול פסיכולוגי תומך לפי הצורך.
 כיוון שעודף נוזלים במערכת שווי המשקל מהווה כנראה את הגורם להתקפים, יש להקפיד על דיאטה דלת מלח, ולעתים ליטול תרופות משתנות המפחיתות את כמות הנוזלים בגוף. בנוסף יש להימנע מקפאין, אלכוהול ועישון המעוררים התקף.
 2. הטיפול תרופתי כולל: תרופות נוגדות בחילות והקאות, מפחיתות נוזלים (משתנים), סטרואידים ונוגדי אלרגיה antihistamines)).
 3. הטיפול הפולשני או הניתוחי כולל: הזרקת תרופות הפוגעות במנגנון שווי המשקל באוזן הפגועה כך שהגוף יישאר עם מערכת שווי משקל אחת תקינה, ויסתגל למצב החדש. החדרת צינורית אוורור והפעלת לחץ פולסטילי על האוזן,  ניקוז השק האנדולימפתי, וחיתוך סלקטיבי של עצב שווי המשקל בצד החולה.
 

 

 

 

 

 

 

 

מטופל בהנשמה ממושכת

חולה הזקוק להנשמה מלאכותית ממושכת, מונשם דרך טרכאוסטומיה והועבר מבי"ח כללי לאחר שהות של לפחות חודש, ונעשו לו לפחות 3 ניסיונות גמילה שלא צלחו.

 

 

מטופל סיעודי

מטופל מוגדר כמטופל סיעודי כאשר מתקיימים בו שני התנאים הבאים:

א' מצב בריאותו ותפקודו ירודים כתוצאה ממחלה כרונית או מליקוי קבוע גופני או מנטלי, והוא סובל מבעיות רפואיות הדורשות מעקב רפואי מיומן במסגרת בעלת אופי רפואי לתקופה ממושכת.

ב' מתקיים בו אחד או יותר מהמצבים להלן:

1) הוא מרותק למיטה או לעגלת נכים. )

2) אין לו שליטה על הסוגרים. )

3) הוא מתהלך בקושי רק עקב פתולוגיה או סיבוכי מחלות

מטופל סיעודי מורכב

חולה המוגדר כחולה סיעודי או תשוש נפש באופן קבוע ובנוסף נדרשים טיפול והשגחה ע"י צוות עם מיומנויות מקצועיות גבוהות כתוצאה מעומס טיפולי סיעודי ומצב רפואי כמפורט להלן:

1. מטופל סיעודי במצב בלתי יציב, הסובל מבעיות רפואיות שבגינן לא נדרש אשפוז בבי"ח כללי ומאידך, נדרש טיפול רפואי וניטור רפואי.

2. פצע לחץ (פצעים בדרגה 3-4 ).

3. צורך במתן עירוי נוזלים ו/או טיפול תרופתי תוך ורידי לזמן ממושך.

4. בעיות נשימתיות הדורשות :

א. טיפול סעודי ורפואי קבוע כגון טרכאוסטומיה,

ב. הנשמה (ללא טרכאוסטומיה) דרך מכשיר (BIPAP  )

ג. טיפול צמוד עם עומס טיפולי רב (כגון אינהלציות או סקשיין יותר מפעם ביום, ניטור מצב חימצוני בדם מידי משמרת)

מטופל שיקומי

מטופל הזקוק לטיפול שיקומי לחזרה מלאה או חלקית לתפקוד, כתוצאה ממחלות המלוות בירידה תפקודית כגון:

1. אירוע מוחי ופגיעות נוירולוגיות שונות

2. שברים ובעיות אורתופדיות אחרות כמו קטיעות החלפת מפרקים ועוד (כולל חולים עם איסור דריכה).

3. דלקות פרקים עם הפרעות תפקודיות.

4. חולה לאחר מחלה קשה וממושכת .
 severe deconditioning

 

 

 

 

 

מטופל תשוש

אדם שמצב בריאותו ירוד ועקב כך אינו יכול לשרת את עצמו באופן מלא.הקשיש יכול לנוע בתוך הבית, אך אינו מסוגל לצאת ממנו לבדו וזקוק לעזרה בביצוע פעולות שונות.

 

 

 

מטופל תשוש נפש

 

מטופל מתהלך הסובל מירידה משמעותית בתפקוד המוח (ירידה קוגניטיבית) במישורי זיכרון, התמצאות ואינטלקט במידה כזאת, שהוא זקוק לעזרה מלאה בפעילות היום יום, לרבות רחצה, הלבשה, אכילה, שימוש בשירותים (עקב אי שליטה על הסוגרים), הכוונה בניידות והשגחה על בטיחותו בכל שעות היממה.

 

 

 

מטופל תת-אקוטי

חולה הנמצא לאחר השלב החריף של מחלה פנימית ושהטיפול בה עדיין דורש ניטור וטיפול רפואי סיעודי ושאר מקצועות הבריאות
למשך זמן קצר.

 

 

 

 

 

מיטות של משרד הבריאות

מיטות הממומנות על ידי משרד הבריאות בין אם הן נמצאות במוסד ממלכתי או פרטי. נכון להיום רב המיטות הממומנות ע"י משרד הבריאות נמצאות במוסדות פרטיים. 

 

 

 

 

 

מיפוי עצמות

בדיקת הדמיה שמטרתה להדגים תהליכים שונים בעצמות ובפרקי הגוף, כמו שברים (במיוחד, שברים קלים שלא ניתן לראות בצילום רנטגן), בעיות באספקת הדם, דלקות מפרקים ואף גידולים סרטניים. לצורך ביצוע הבדיקה מזריקים לגוף חומר רדיואקטיבי שנקלט בעצמות, בעיקר בעצמות הפגועות. כמות החומר המוחדרת לגוף היא קטנה מאוד והסיכון הבריאותי קטן.

 

 

 

 

 

 

 

 

מכשירי ניידות

במסגרת זכויות החולה, משרד הבריאות משתתף במימון רכישת מכשירי שיקום רפואיים. זכאים לסיוע בעלי נכות קבועה, כאשר נכים המאושפזים במוסדות סיעודיים או במוסדות של משרד הרווחה (בתי אבות) זכאים למימון מכשירי הליכה ותותבות גפיים בלבד . 

 המכשירים המסופקים במסגרת זו הינם:
 א.מכשירי ניידות: כסאות גלגלים ידניים, כסאות טיולון BUGGY),) כסאות ממונעים, כסאות שירותים , כריות מיוחדות לכיסאות-גלגלים, אינסרטים, מנופים ביתיים, הליכונים אחוריים  וקדמיים, רולטורים, קביים קנדיות .  
 ב.מיטות ומזרנים: מיטות פאולר ידניים וחשמליים, מזרוני אויר חשמליים למניעת פצעי-לחץ . 
 ג.מכשירי הליכה ותותבי גפיים: אורטוזות (מכשירי הליכה), תותבות לגפיים, כפפה לכיסוי תותבת-יד, נעליים רפואיות מיוחדות, גרבי-גדם במקרה של החלפת בית-גדם או תותבת . 
 ד. מכשירי שיקום:  תותבת שד.
 ה. מכשירי שמיעה - מכשירי שמיעה לילדים עד גיל 18 שנה
 ו. מכשירי ראייה - תותבת-עיניים, משקפים טלסקופיות  ומיקרוסקופיות לילדים ונוער עד גיל 18 ש', עדשות מגע מיוחדות לילדים שאינם  יכולים להרכיב משקפיים .  
 ז. מכשירים נוספים:  (רק עבור אדם במשפחה בה 2 בני הזוג מקבלים  קצבה מביטוח לאומי + השלמת הכנסה)  - הליכונים רגילים  - מקלות הליכה לסוגיהם  - כריות ספוג למניעת פצעי-לחץ - מזרוני ספוג למניעת פצעי לחץ.

 

 

 

מלנומה

 סרטן עור הנגרם מחלוקה בלתי מבוקרת של תאים מלנוציטיים (תאים מייצרי מלנין,  הפיגמנט האחראי להגנה מקרינתUV . הגידול הראשוני יכול להופיע גם בעין, וברקמות העמוקות. 

שומה חשודה כמלנומה כשהיא אסימטרית, עם גבולות לא סדירים, גוון לא אחיד, בקוטר של 5 מילימטר ומעלה והחשוב מכל: שינוי בגודלה, בצורתה, או בצבעה של שומה קיימת, או הופעת דימום או גרד בשומה.
מעקב אחר שומות הוא הכרחי לאבחון מוקדם ולטיפול יעיל במחלה.

 

 

 

נ

נהיגה בגיל השלישי

 קשישים רבים ממשיכים להחזיק רכב ולנהוג גם בעשור השביעי, השמיני ואפילו התשיעי לחייהם. הארכת תוחלת החיים ושיפור איכות החיים בגיל המבוגר הביאה לעלייה במספר הנהגים הקשישים על הכביש.

 גם אם לא צריך לוותר אוטומטית על נהיגה בגיל המבוגר, חשוב להכיר במגבלות ובסיכונים הקיימים, לנקוט באמצעי זהירות ולהיערך כראוי.
סיכוני נהיגה בגיל מבוגר:
 השפעות כלליות של הזקנה - בגיל השלישי ישנה ירידה בקוארדינציה, במהירות התגובה ובערנות, מה שמקשה על ביצוע פעולות מורכבות. כוח השרירים יורד וכן טווח התנועה במפרקים, בין היתר טווח התנועה של הצוואר, ולכן התנועות הכרוכות בנהיגה נעשות פחות חלקות ומצריכות מאמץ. בנוסף, בעיות ראיה וליקויי שמיעה מהוות גם הן איום על חדות התגובה של הנהג.
 תרופות מסוכנות לקשישים בזמן נהיגה - עייפות היא כמובן אחת מתופעות הלוואי השכיחות של תרופות והיא אחד הגורמים העיקריים לתאונות. גם תרופות שמשפיעות על התנועה, שגורמות לרעד או עוויתות עלולות להיות מסוכנות וכך גם כאבי ראש או כאבי שרירים הנגרמים כתוצאה מנטילת תרופה. במקרה זה חשוב לעשות שימוש נכון בתרופות: לקרוא היטב את ההתוויות של כל תרופה, לבדוק מהו משך ההשפעה של התרופה ולהימנע מנהיגה בזמן הזה.

 

 

 

ניוון מקולרי גילי age-related macular degeneration -AMD

מחלה הפוגעת במקולה שבמרכז הרשתית, ופוגעת בחדות הראיה. ניוון מקולרי גילי נחלק לשני סוגים: יבש ורטוב. AMD יבש- שלב ראשוני של המחלה, שבמהלכו הרשתית והשכבה שתחתיה מתנוונות באטיות ומצטברים משקעים המכונים דרוזן באזור המקולה. בשלב זה של המחלה אין לרוב פגיעה משמעותית בראיה וההתקדמות היא איטית ועשויה להימשך שנים. AMD רטוב- שלב מתקדם של המחלה, ובו מתקיימת צמיחה של כלי דם הנוטים לדמם וכתוצאה מהדימום נוצרת רקמת צלקת הגורמת להופעם כתם שחור במרכז הראיה ולירידה משמעותית בחדות הראיה. המחלה שכיחה יותר בקרב נשים, ובין גורמי הסיכון למחלה ניתן למנות: גיל מבוגר, תורשה, עישון והשמנת יתר. הטיפול בסוג יבש הוא באמצעות ויטמינים ואבץ והוא מוריד ב25% את התקדמות המחלה לחמש שנים. הטיפול בסוג הרטוב כולל טיפול בלייזר חם או קר, טיפול בנוגדי אנגיוגנזה (יצירת כלי דם חדשים), או כירורגיה.

 

קישור לעמותה לחולי ניוון מקולרי גילי

נפילות

 נפילות הן אחת הבעיות השכיחות בגיל המבוגר. כשליש מהאוכלוסייה מעל גיל 65 סובלים מנפילה אחת לשנה לפחות. שיעור זה עולה למחצית מהאוכלוסייה מעל גיל 80!

גורמי הסיכון העיקריים כוללים ירידה בראייה, ליקויים בשיווי משקל, חולשת שרירים, מחלות נוירולוגיות ולב, תרופות שונות (בעיקר תרופות שינה, משתנים ומורידי לחץ דם) ומכשולים סביבתיים.
הסכנה בנפילות היא שברים (בעיקר צוואר הירך, עמוד שדרה והזרוע) וחבלות אחרות כולל דימום מוחי.
ניתן לזהות את גורמי הסיכון העיקריים ולהפחית את הסיכון לנפילות באופן משמעותי ע"י ברור שיטתי (ראה הערכה גריאטרית) והתערבות רב מקצועית. ללא ברור זה וההתערבות הנדרשת נפילות ימשיכו להוות פגיעה עיקרית באיכות החיים של האוכלוסייה הזקנה ולהוות נטל כלכלי גדול על מערכת הבריאות.

 

 

 

ס

סחרחורות

 בגופנו קיימות שלוש מערכות, הפועלות בתיאום מושלם לצורך שמירה על היציבות ועל שיווי המשקל:

•מערכת של חיישנים בשרירים ובמפרקים.
•מערכת הראייה.
•המערכת הווסטיבולרית.
 המערכת הוסטיבולרית היא מערכת זעירה הנמצאת באוזן התיכונה, בסמוך למערכת השמיעה, בכל אחת מהאוזניים. היא מורכבת מחלל מרכזי ומשלוש תעלות עגולות למחצה, המלאים בנוזל הנקרא "אנדולימפה". הנוזל נע בתוך המערכת בהתאם לכיוון תנועת הראש, ומניע קצות עצבים. תנועת העצבים הופכת לאות חשמלי, התואם לאות שמעבירות מערכת הראייה ומערכת החיישנים, וכך מקבל המוח מידע חיוני לצורך שמירה על שיווי משקל.
 דלקות אוזניים, תאונות דרכים וגורמים אחרים עלולים לשבש את פעילותה של המערכת הווסטיבולרית, ולגרום לסחרחורות, בחילות, הקאות, קושי בשמירה על שיווי משקל, ראייה מטושטשת, קושי בקריאה/ צפייה בטלוויזיה ועוד.

 

 

 

סיעוד

 

 

 

מקור המילה סיעוד הוא מהמילה "סעד" - מתן עזרה לאדם אחר. תחום הסיעוד מתרכז בסיוע לפרט, למשפחה ולקהילה בטיפול, בשמירה ובקידום בריאותם (הפיזית והנפשית).  אנשי המקצוע בתחום זה הם אחות מוסמכת, פסיכולוג, עובדת סוציאלית, אחות מעשית, סניטר ומטפלת בית.

 

 

 

סכרת

מחלה מטבולית המתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז בדם ובשתן. בסוכרת מבוגרים (סוכרת מסוג 2) יש תנגודת של תאי שריר, שומן וכבד לאינסולין, ההורמון האחראי על ויסות הגלוקוז בגוף ולהכניסו מהדם לתוך התאים. בתחילת המחלה יש עלייה ברמות האינסולין בד בבד עם רמות הגלוקוז בדם. עם התקדמות המחלה, בעקבות הרס התאים מיצרי האינסולין בלבלב, יש ירידה ברמות האינסולין וצורך בהוספת אינסולין חיצוני.
התנגודת שהתאים מפתחים לאינסולין נגרמת לרוב מהשמנה וניתנת לתיקון ע"י ירידה במשקל.

סמל מעון

מוסד עם סמל מעון הוא מוסד המקבל קשישים לא רק באופן פרטי אלא גם במימון והשתתפות משרד העבודה והרווחה

 

 

 

 

 

 

 

 

ספורט בגיל השלישי

פעילות גופנית חשובה בכל גיל ותורמת לחיים ארוכים ובריאים. פעילות גופנית אף תורמת לחיים פעילים ועצמאיים יותר, ומכאן חשיבותה לגיל השלישי, גיל 60 שנה ומעלה. 

לפעילות גופנית סדירה השפעה חיובית על מגוון מערכות גופניות. היא תורמת בין השאר להפחתת גורמי סיכון למחלות לב, משפרת את תפקוד מערכת לב-ריאה, מסייעת להורדה ולאיזון לחץ הדם, משפרת פרופיל שומנים בדם, מסייעת לאיזון סכרת ולהפחתת משקל, משפרת מצבי רוח ומפחיתה מצבי חרדה ודיכאון. ברור כי השפעות מיטיבות אילו חשובות במיוחד בגיל השלישי שבו לחלק ניכר מהאוכלוסייה יש מחלות העלולות להגביל את איכות החיים היום יומית. 
 אמנם, כל מי שעוסק בפעילות גופנית עלול להיפגע, אך הסיכון של חוסר הפעילות גדול הרבה יותר.

 

 

 

סרטן

שם כללי לקבוצת מחלות שבהן התאים בגוף מתחלקים בצורה בלתי מבוקרת ויוצרים גידול ממאיר. במקרים מסוימים חלק מתאים אלה נודד למקומות אחרים בגוף ויוצר גרורות הדומות לגידול הראשוני ממנו התפתחו.
ישנם הבדלים רבים בין הגידולים השונים במהירות בה הם מתפשטים ומובילים למות החולה ובתגובתם לטיפולים שונים.
קיימת התקדמות רבה בשנים האחרונות באיתור מוקדם ומדויק של מרבית הגידולים ובטיפול בהם. גידולים שכיחים כמו סרטן שד בנשים וסרטן המעי הגס ניתנים היום לריפוי בשיעור גבוה מבעבר

סרטן המעי הגס

 גידול ממאיר של המעי הגס העלול להופיע לכל אורכו כולל ברקטום.
סוג הסרטן השלישי בשכיחותו, והשני בגורמי המוות הסרטניים בעולם המערבי. מקורו לרוב בפוליפים במעי הגס. גידולים אלה שפירים בדרך כלל, אך כמה מהם עלולים ליהפך ממאירים עם הזמן. המחלה מאובחנת באמצעות קולונוסקופיה או בשיטת הדמיה חדישות. הטיפול לרוב כולל כריתת הגידול בניתוח. לעתים נדרשת גם כימותרפיה.
קיימת חשיבות רבה לזיהוי מוקדם ולכן חשיבות
בדיקות דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה מוקדמת.
נמצא כי הנ"ל מפחיתים את התמותה מהמחלה

סרטן הפה והלוע

גורמי הסיכון העיקריים לסרטן בחלל הפה כוללים עישון וצריכת אלכוהול מוגברת. סרטן בחלל הפה לרוב אינו מציג סימנים בולטים בשלבים הראשונים ולכן קיימת חשיבות גדולה להגיע לבדיקה שגרתית אצל רופא שיניים במהלכה יבחן הרופא את חלל הפה ויוכל לגלות נגעים חשודים שלעתים המטופל לא מודע אליהם. יתר על כן, באם מופיעים כתם, בליטה, שינוי במראה התקין של הרקמות או כל דבר מחשיד אחר באזור השפתיים, הלשון ובכל חלל הפה, מומלץ לגשת לרופא השיניים- גילוי מוקדם משפר מאד את אחוזי ההצלחה ועשוי להציל חיים. לצורך אבחון נגעים חשודים, מופנים המטופלים למומחים ברפואת הפה ולכירורגים של הפה והלסת, אשר במרבית המקרים יקחו ביופסיה (דגימה מהרקמה) וישלחו את המטופל לצילומים. הטיפול בסרטן הפה הוא בעיקרו כירורגי, ולעתים הוא משולב גם בטיפול קרינתי. במטופלים אשר צפויים לעבור הקרנות לאזור הראש והצוואר, יש סכנה לפגיעה בעצמות הלסת ולפגיעה בבלוטות הרוק וכתוצאה מכך ליובש פה. ההמלצה כיום היא להגיע לטיפול שיניים מקיף ולהקפיד על היגיינה אורלית טובה מאד בטרם ביצוע ההקרנות, כדי למזער את הנזק העתידי לשיניים והרקמות ולמנוע סיבוכים במקרים בהם למטופל יש צורך בעקירת שיניים או בביצוע שתלים.

ע

עובדים זרים

 עובד זר מוגדר בחוק עובדים זרים כ"עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה". הגדרה זו מורכבת משני יסודות: היותו של האדם "זר", והיותו "עובד" – כלומר אדם המבצע עבודה כלשהי בישראל.

 עובד זר זקוק להיתר עבודה ואשרת עבודה מתאימה המוטבעת בדרכונו. מדובר בשני סוגי אישורים, שההליכים לקבלתם הם ארוכים ומורכבים משמעותית מהליך להנפקת אשרת תייר. מעסיק המקבל עבודה מעובד זר שלא כדין, צפוי בנסיבות מסוימות לענישה פלילית, לקנסות מנהליים, ואף לסגירה מנהלית של עסקו למשך שבועיים

 

 

 

 

 

 

 

עודף משקל

 השמנת-יתר מהווה גורם סיכון למספר מחלות, במיוחד למחלות לב וסוכרת וכן לתופעות הנחשבות כמזיקות מבחינה בריאותית כמו יתר לחץ דם.

 השמנת יתר גורמת להכבדה על פעילות הלב, סתימת עורקים  וורידים והקשחתם בשקיעת חומרים שומניים בדפנותיהם.
 השמנת יתר מוגדרת במספר קריטריונים:
•עליית משקל הגוף הכולל למעל 15% מטבלת המשקל המומלץ (על פי גיל ומין).
• לחלופין, מצב בו מסת הרקמות השומניות עולה על כ-30% ממסת הגוף הכוללת לגבר ו-40% לאישה.
•מדד מסת גוף(BMI)  של מעל 30.
 לחישוב ה-BMI  לוקחים את משקל האדם בקילוגרמים ומחלקים אותו בגובהו במטרים בריבוע: =BMI משקל (בקילוגרמים) ÷ גובה2 (במטרים) 

 

 

 

עצם בולטת בכף הרגל

עצם בולטת בכף הרגל, או בשמות הנוספים שלה - "בוניון", "תפיחה בבוהן"

ו"הלוס ורגוס"- היא אחת התופעות הנפוצות בחלק הקדמי של כף הרגל.

עצם בולטת בכף הרגל היא עצם שגדלה סביב המפרק של הבוהן כלפי חוץ. העצם דוחפת את הבוהן כלפי האצבע שלידה ולעיתים אף מסובבת אותה בצורה כזו שגורמת לבוהן להיכנס מתחת או מעל האצבע שלידה, תופעה הנקראת Overlapping Toes.
הסימפטומים של עצם בולטת בכף הרגל כוללים דלקת, נפיחות וכאבים לאורך הבוהן בחלק הפונה הצידה. חוסר הנוחות הנגרמת כתוצאה מהתופעה עלולה לגרום להליכה לקויה ולא מאוזנת, שיש לה השלכות רבות על כף הרגל שלנו ועל איברים נוספים בגוף כגון ברכיים, עמוד שידרה. תופעת עצם בולטת בכף הרגל מופיעה ברוב המקרים בבוהן, אולם לעיתים נדירות קיימת תופעה הפוכה המופיעה באצבע הקטנה של הרגל ולה השלכות זהות לאלו שמופיעות אצל אחותה הגדולה. לאנשים שכבר יש להם עצם בולטת בכף הרגל מומלץ להרגיע את המקום מכאבים (אם יש) ע"י השריית הרגל במים פושרים. כמו כן, חובה עליהם ללכת בנעל מתאימה ובעלת גובה ורוחב מספיק באזור האצבעות - מומלץ ללכת עם נעל שטוחה עם סוליה רכה. כמו כן, הליכה עם מדרסים אורטופדים העשויים מחומרים רכים מאוד ומעניקים תמיכה כללית לכף הרגל, מונעת טראומות נוספות לרגל. 

עששת שורשים

עששת היא הרס שן הנגרם כתוצאה מחיידקים המצויים בפה ומפרישים חומצה בתגובה לצריכת סוכר. היווצרות עששת תלויה בהרגלי צריכת סוכרים, הפרשת ואיכות הרוק והרגלי ההיגיינה האורלית. עששת שורשים מתפתחת כאשר קיימת נסיגת חניכיים המאפיינת את הגיל המבוגר. נסיגת החניכיים חושפת את שורשי השיניים שרגישים יותר לנזק, לחלל הפה וכך החיידקים עלולים ליצור את העששת. גורמי הסיכון לעששת שורשים הם: גיל, יובש פה, היגיינה אורלית לקויה, נסיגת חניכיים ותזונה עתירת פחמימות. הדרך היעילה ביותר להתמודד עם הבעיה היא מניעה- הקפדה על צחצוח שיניים פעמיים ביום, שתיה מספקת של מים, אכילה מרוכזת של פחמימות במקום פריסה של האכילה לאורך כל היום, ובדיקה אצל רופא שיניים כל חצי שנה. כשיש נגע עששת, יקבע רופא השיניים את הטיפול בהתאם למידת הנזק לשן.

פ

פיזיותרפיה וסטבולרית

 פיזיותרפיה מסייעת בטיפול בפגיעות וסטיבולריות, כאשר סוג הטיפול תלוי באופי הפגיעה. קיימים שני סוגי פגיעות:

 1. סחרחורת התקפית תלוית תנוחה- Benign Paroxysmal Positional Vertigo BPPV: גירוי יתר של המערכת הוסטיבולרית, הנובע מכך שחלקיקי קריסטלים שבאופן תקין דבוקים לרצפת החלל המרכזי של המערכת, השתחררו ממקומם ונעים בתוך נוזל האנדולימפה. הסחרחורת מופיעה בעת שינויי תנוחה (הנעת הראש מעלה ומטה/ מצד לצד, שכיבה על הצד, קימה). במקרה זה נדרש לרוב טיפול פיזיותרפיה יחיד, שבמהלכו מבוצעת סדרה של תנועות ראש מהירות ומבוקרות, שמעוררות סחרחורת ומטרתן להחזיר את הקריסטלים למקומם. לאחר הטיפול יש ללבוש צווארון ספוגי ולהימנע משכיבה ישרה ומהנעת הראש למשך מספר ימים.
 2. תת פעילות של המערכת הוסטיבולרית: דלקות אוזניים ומחלות נוספות עלולות לפגוע במערכת הוסטיבולרית באחת האוזניים, וכך לפגוע באיזון הטבעי של המערכת. הדבר עשוי להתבטא בסחרחורת במנוחה, חולשת שרירים בצד הפגוע, בחילות והקאות. כעבור מספר ימים חולפת הסחרחורת במנוחה ומתחילה סחרחורת וראייה מטושטשת בעת הנעת הראש וקיים קושי בשמירה על שיווי משקל. הטיפול במקרה זה כולל תרגילים המסייעים בהפסקת הסחרחורת, שיפור שיווי המשקל וחידוד הראיה, עד חזרה לתפקוד מלא. במקרה זה, בניגוד ל-BPPV  יש צורך בסדרת טיפולים, וכן בתרגול עצמאי בבית.

 

 

 

פסוריאזיס - ספחת

מחלה אוטואימונית כרונית בה תאי העור מתחלפים בקצב מוגבר בשל זיהויים כפתוגן. המחלה מתבטאת ברבדים עוריים, לרוב בצבע אדום-סגול המכוסים קשקשת.

קצב המחלה משתנה מאדם לאדם, יכול להעלם לתקופה של מספר חודשים עד שנים לאחר טיפול ולחזור.
קיימים שלושה סוגי טיפול מקובלים למחלה:
•טיפול מקומי (טופיקלי)- לדוגמא: סטרואידים, אנלוגים של ויטמין A ו-D.
•טיפול מערכתי (סיסטמי)- לדוגמא: התרופות מתוטרקסט או ציקלוספורין.
•פוטותרפיה בים המלח.
בדרך כלל ניתן בהתחלה הטיפול המקומי, ואם הוא לא מצליח אז מתקדמים לטיפול המערכתי, ואם הוא לא מצליח אז מתקדמים לטיפול פוטותרפיה או ים המלח.

 

 

 

פצעי לחץ

פצע לחץ הוא נזק לרקמה עמוקה הנמצאת תחת לחץ למשך זמן ממושך. הנזק מתבטא על פני העור כאשר הנזק כבר מתקדם ולכן חשיבות המניעה.
המקומות המועדים לפגיעה הם עצם הזנב, עקבים, מעל פרקי הירכיים וכל אזור בו יש בליטת עצם הגורמת לחץ.
יש להימנע משכיבה ממושכת ללא תנועה ואם החולה אינו מסוגל לנוע במיטה יש לשנות את תנוחתו כל מס' שעות. (יש הממליצים כל שעתיים) גם שימוש במשטחים להפחתת לחץ מסייעים במניעה.
חשוב לדאוג למצב תזונתי תקין ולמנוע התייבשות וזיהומים.
ריפוי פצע שכבר התבטא על פני העור דורש טיפול ממושך ושילוב צוות רב מקצועי.

פקקת- תרומבוזיס

 מצב שבו קריש דם סותם את אחד מהורידים העמוקים בגוף, ברגליים או באגן. הקריש יכול בהמשך להתנתק ולהפוך לתסחיף ריאתי. מסיבה זו מצב זה מחייב טיפול זמני בנוגדי קרישה כדי לעצור את התפתחות הקריש והיווצרות התסחיף.
במקרים רבים התרומבוס עובר ארגון מחדש, חלקו מפורק ע"י אנזימי הדם וחלקו מצופה ע"י תאי אנדותל המצפים אותו, כך שלבסוף יתמזג לדופן כלי הדם.

פרקינסון

 מחלה ניוונית של מערכת העצבים עם הרס תאים המייצרים דופמין, המתחילה בגיל העמידה ומתקדמת באיטיות לאורך שנים רבות. מאופיינת בהפרעות מוטוריות טיפוסיות, המתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין, החיוני בבקרה על הביצוע של התנועה בגוף. בין ההפרעות ניתן למנות: האטה וירידה ‏בתנועה, נוקשות שרירים, רעד בלתי רצוני במנוחה ובשעת לחץ, הפרעות בשיווי המשקל וחוסר יציבות בהליכה. בשלבים מתקדמים מתפתחת בחלק מהמקרים דמנציה.
התרופות הניתנות לחולים נועדו לספק לגוף חומר גלם לייצור הדופמין החסר במוח והעיקרית שבהן היא דופיקר. עם התקדמות המחלה מתים מרבית התאים המייצרים את הדופמין ולכן כל טיפול תרופתי מפסיק להיות יעיל.
מלבד התרופות, קיים גם טיפול ניתוחי באמצעות גירוי חשמלי מוחי עמוק. טיפול זה, המבוצע גם בישראל, נחשב להליך עם סיכויי הצלחה טובים, אך הוא מתאים רק לכ-10% מהחולים ואינו מרפא את המחלה אלא רק משפר את יכולת התנועה.

 

צ

ציפורן חודרנית

 ציפורן חודרנית היא תופעה של גדילת ציפורן אצבע של כף היד או כף הרגל אל תוך מצע הציפורן. בין הסיבות לתופעה: גזירה לא נכונה של הציפורן, נעליים הדוקות מדי, פטריה, מכה ועוד. הבשר גדל אל מעל הציפורן ולעתים קרובות נוצר בשר פראי, וזיהום. ציפורן חודרנית מובילה לכאבים עזים באצבע.

 ניתן לטפל בציפורן חודרנית על ידי הסרה כירורגית של הבשר הפגוע והחלק החודרני בהרדמה מקומית. ישנן דרכים שונות לנתח ציפורן חודרנית, ביניהם: ניתוח בעזרת כלי ניתוח סטנדרטים וצריבת השורש על ידי חומצה, או ניתוח בעזרת לייזר דו תחמוצת הפחמן. הסכנה הכרוכה בחוסר טיפול ממושך בציפורן חודרנית היא התפשטות הזיהום והיווצרות נמק.
 התופעה עלולה להיגרם כתוצאה מטיפול לא נכון בציפורניים (גזירה קצרה ומעוגלת או גזירה עקומה של קצה הציפורן), הפרעת מחזור דם (במיוחד מחלות ורידים, המלוות בנפיחות בכפות הרגליים), דלקות ומחלות זיהומיות כדוגמאת פטרת, הפרעות בחילוף החומרים, נטילת תרופות מסוימות (טטרציקלין, דוקסיציקלין וכו'), טראומת אצבע, לבישת גרביים/גרביונים מושכים עם תפר ברמת האצבעות (הלוחץ על האצבעות), הנעלה לא נכונה (כאשר האצבעות נלחצות לתוך הסוליה למשל) ועוד.

 

 

 

ק

קולונוסקופיה

בקולונוסקופיה נבדקת מערכת העיכול התחתונה (ובפרט המעי הגס) באמצעות צינור גמיש המוחדר דרך פי הטבעת המכיל סיב אופטי לצורך תאורה שבקצהו מצלמת וידאו זעירה. באמצעות בדיקה זו ניתן לראות את הדופן הפנימית של המעי הגס ולהגיע אף עד לתוספתן ולאיליאום הטרמינלי. כמו כן ניתן להחדיר באמצעות הצינור מכשירים ללקיחת דגימות רקמה לבדיקה פתולוגית (ביופסיה), ואף לכרות פוליפים. ההכנה לבדיקת קולונוסקופיה כרוכה בצום, בשתייה של חומר משלשל לשם ניקוי המעי הגס משאריות.

קטרקט- ירוד

 מחלה של העין המתבטאת בעכירות של עדשת העין. המחלה הינה אחת הסיבות העיקריות לירידה בראייה בעולם המערבי ולגורם העיוורון העיקרי במדינות מתפתחות. הסימפטומים של המחלה כוללים ראייה מטושטשת או כפולה, סנוור וכתמי צבע וקוצר או רוחק ראייה, ללא אודם, דמע מוגבר או תלונות על כאבים. הטיפול בקטרקט הוא באמצעות ניתוח פשוט יחסית, בהרדמה מקומית או כללית, בו מוצאת העדשה החולה או מוחלפת בעדשה מלאכותית המותאמת לעין החולה.
ר

ריבוי תרופות

תחום ברפואה העוסק בחקר המחלות המלוות את תהליך ההזדקנות. מטרת הגריאטריה לקדם בריאות ע"י מניעת וטיפול במחלות ולקויות של אנשים מבוגרים.
האגף לגריאטריה במשרד הבריאות אחראי על תחום הגריאטריה והמחלות הממושכות במוסדות אשפוז גריאטריים, בבתי החולים הכלליים ובקהילה. אוכלוסיית היעד לפעולות האגף: בני ה- 65 ומעלה וכן חולים במחלות ממושכות עם מגבלות תפקודיות קשות. בין תפקידי האגף: תכנון, קביעות מדיניות, פיתוח שירותים ופיתוח כח אדם, קביעת סטנדרטים ונהלים מקצועיים, רישוי, פיקוח, בקרה ופיתוח אמצעי אכיפה. האגף אחראי גם על הניהול המקצועי והתקציבי עבור מתאשפזים באמצעות משרד הבריאות ("הקודים").
האגף פועל בתיאום ובשיתוף עם הגריאטריים המחוזיים בלשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות ועם גורמים רלבנטיים במשרד ומחוצה לו.  *קוד- מונח בו משתמש משרד הבריאות על מנת להגדיר את התקציב שמממן אשפוז של אדם סיעודי

לבדיקת תגובה בין תרופות

ש

שבץ לבבי

שבץ לבבי מהווה כ25-35% ממקרי השבץ. הסיבה העיקרית לשבץ לבבי היא הפרעת קצב שכיחה בשם "פרפור עליות", המעלה את הסיכון לשבץ פי 5-6 ביחס לשאר האוכלוסיה. במקרה של תסחיף לבבי, יהיה לרוב ביטוי פתאומי וחד ביותר, כאשר שיא הסימפטומים מופיע כבר בראשית ההופעה. גורמי סיכון אחרים לשבץ לבבי כוללים מסתם מלאכותי, תותב וזיהום במסתמי הלב (אנדוקרדיטיס). 

 

 

 

 

 

שבץ מוחי (אירוע מוחי)

 תהליך מהיר בו יש אובדן תפקוד מוחי כתוצאה מהפרעה באספקת הדם למוח. יכול להיגרם מחוסר אספקת דם (איסכמי) או כתוצאה מדימום (המורגי). גורם הסיכון העיקרי לשבץ הוא יתר לחץ דם אך כולל גם גיל מבוגר, סוכרת, כולסטרול גבוה, עישון, פרפור עליות ועוד. 

הטיפול באירוע איסכמי מוגדר דחוף ומחייב מתן תרופות הממיסות את קריש הדם תוך 3 שעות מתחילת האירוע.
סימנים מחשידים לאירוע מוחי כוללים שיתוק או חולשת פלג גוף, ירידה בתחושה בפלג גוף או בחלקו, הפרעה בדיבור, הפרעה בשדה הראייה והפרעה פתאומית ביציבות ובהליכה.
קיימת חשיבות גבוהה לשיקום התפקודים שנפגעו וכן לטיפול מניעתי בגורמי הסיכון כולל הורדת לחץ הדם, רמות הכולסטרול ומתן תרופות כגון אספירין או פלביקס. במידה ואחד מסימנים אלה קורים, ועל אחת כמה וכמה אם וכאשר קיים שילוב שלהם, עם או ללא כאב ראש (שאינו סימן הכרחי באירוע מוחי).

 

 

 

שיטיון – דמנציה (בשם החדש קהיון)

תסמונת הנובעת ממחלה ניוונית כרונית של המוח. המחלה פוגעת בקליפת המוח ומתאפיינת בהתדרדרות מנטלית וקוגניטיבית ובעקבות כך לליקויים משמעותיים בתחום התעסוקתי והחברתי. התפקודים המוחיים העיקריים שנפגעים במחלה הם: זיכרון,

קשב, חשיבה, שיפוט ושפה. תסמינים מוקדמים מתאפיינים בשינויים באישיות או התנהגות, כך שהסביבה הקרובה לא מאבחנת שמדובר בשלבים ראשונים של שיטיון.
קיימים סוגים שונים של שטיון כשהעיקריים הם מחלת אלצהיימר ושיטיון ווסקולרי.
למעט במקרים נדירים מדובר במחלה מתקדמת באיטיות אך ללא הרף והיא חשוכת מרפא נכון להיום.
המחלה גוזלת בשלבים המתקדמים את אישיותו של החולה בה, מלווה בהפרעות התנהגות קשות מצד החולה, כולל תוקפנות ואובדן עכבות מיניות והנטל הנפשי והגופני על המשפחה והמטפלים הקרובים עצום.
התרופות הנפוצות כיום הוכחו כמאטות את התקדמות המחלה בלבד ואינן מרפאות אותה!

 

 

 

שיניים - שתלים

 שתל דנטלי הוא למעשה "דיבל" בעל הברגה כפולה. הראשונה היא חיצונית ומשמשת לעיגון השתל לעצם הלסת והשנייה היא פנימית ומשמשת לעיגון אביזרים חיצוניים לשתל. אביזרים אלו מכונים: חלקי שיקום.

 השתל הדנטלי משמש למעשה כנקודת עיגון ללסת ומשתמשים ברפואת השיניים כדי להשלים שיניים חסרות. שתל אחד או רבים עשויים לתמוך במבחר שיטות של בניית שיניים, ביניהן רצף של כתרים מחרסינה המכונה גשר, תותבות נשלפות שיניים תותבות, תותבות המוברגות ישירות לשתלים, ועוד.
 רמת ההצלחה והבטיחות של ביצוע שתלים גבוהה מאד. אחוזי השרידות של שתלים בפה על פי מחקרים עומדים על כ-95% בטווח של 5 שנים ועל כ- 82% גם לאחר 20 שנה. עם זאת יש לזכור כי הנתונים הללו מבוססים על שתלים שבוצעו גם לפני 20 שנה, וכי הטכנולוגיה והמחקר המשמשים כיום כבסיס לתכנון וביצוע שתלים התקדמו מאד עם השנים.

 

 

 

שפעת

מחלה זיהומית הנגרמת ע"י נגיף (וירוס) האינפלואנזה, ותוקפת את דרכי הנשימה. כ-10% מהאוכלוסיה המבוגרת חולה בשפעת בכל שנה. המחלה מתבטאת לרוב בחום, כאב גרון, כאב ראש, נזלת, שיעול, כאב שרירים, חולשה, עייפות, אובדן תיאבון, סחרחורת, בחילה, כאב שרירים, כאב עצמות, כאב מפרקים ואי-שקט. סיבוכיה המרכזיים של המחלה, השכיחים בעיקר בקרב מבוגרים מעל גיל 65 ואוכלוסיות סיכון נוספות, הינם: דלקת ריאות, סינוסיטיס וברונכיטיס (דלקת בסימפונות). ההדבקה בשפעת מתרחשת דרך רוק, נזלת, צואה ודם- דרך מגע ישיר עם ההפרשה או ע"י מגע עם משטח מזוהם. בנוסף, ניתן להידבק בשפעת גם מיונקים ועופות. המחלה מתפרצת לרוב בחורף, מפני שהקור מונע ממעטפת הנגיף להיפגע ובכך מאפשר לנגיף לשרוד באויר. החיסון כנגד שפעת מומלץ לאנשים הנמצאים באוכלוסיות הסיכון, כגון קשישים, חולים כרוניים וכדומה. כיוון שהנגיפים מגלים חסינות לאורך השנים, חיסון המיוצר בשנה מסויימת עלול להיות לא יעיל בשנה שאחרי, ולכן מדי שנה מיוצר חיסון חדש המכיל שלושה זני שפעת מוחלשים שונים. הטיפול הנפוץ במחלה הוא ע"י התרופה טמיפלו אשר מקצרת את משך התסמינים כאשר היא ניתנת תוך 48 שעות מהופעת הסימפטומים, טיפול נוסף הוא תוסף של פירות עץ הסמבוק הנמכר תחת השם סמבוקול.

ת

תוספי תזונה

 תוסף תזונה הינו חומר הנאכל בנוסף למזון הרגיל, במטרה לספק חומרים חיוניים כגון ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן או חומצות אמינו החסרים או לא מספיקים, בדיאטה הרגילה.

 אחד המאפיינים של תרופה הוא שהחומר הפעיל שלה אינו חיוני לפעילות התקינה של  תאי הגוף. כתוצאה מכך חומרים תזונתיים (כמו פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים, מינרלים ומים) אינם נחשבים לתרופה‏ אלא לתוספי תזונה.
 עם זאת, יש תרופות שאסור לקחת עם תוספים מסוימים!
 (לדוגמא: קומדין שמעכבת קרישת דם פועלת ע"י הפרעה למטבוליזם של ויטמין K ולכן לקיחתו כתוסף תפריע לפעולת התרופה).
 לכן חשוב לקחת תוספי תזונה רק על פי הוראת הרופא, ולהתחשב גם בצרכים הרפואיים, אך גם בתרופות נוספות הנלקחות ע"י המטופל!

 

 

 

תותבות

תחליף נשלף לשיניים. קיימים שני סוגים של תותבות- תותבת שלמה הניתנת במצב בו יש אבדן שיניים מלא, ותותבת חלקית נשלפת (תח"ן) במצב בו נשארו מספר שיניים בפה. התותבת עונה על צורך אסתטי ותפקודי של המטופל, ומשפרת את איכות חייו. כאשר חסר השיניים הוא גדול, או כאשר לא ניתן לבצע שתלים בשל קושי כלכלי או רפואי, רופא השיניים עשוי להמליץ על פתרון של תותבת. כמו כן, במקרים מתאימים ניתן לשים שתלים בלסתות, ובכך לשפר את היציבות של התותבות בפה. כדי לשמור על התותבות ועל הרקמות בפה, ולהימנע ממצב של פטרת, יש להקפיד על תחזוקה נכונה של התותבות ועל היגיינה טובה של הפה. חשוב לנקות עם מברשת שיניים את הרקמות שמתחת לתותבת, ואת השיניים הנותרות בפה באם יש כאלו. יש להקפיד על ניקיון התותבות עם מברשת וסבון כלים מעל מגבת או כיור מלא במים כדי למנוע נפילה של התותבת ושבירה שלה. אין לישון עם התותבת על מנת לאפשר לרקמות לנוח. כאשר התותבות מחוץ לפה יש להניח אותן בתוך כוס עם מים, ומומלץ להשתמש בטבליות ניקוי לתותבות הניתנות לרכישה בבתי המרחקת לניקוי נוסף אחת לשבוע. יש להגיע לבדיקות תקופתיות אצל רופא השיניים ולהימנע מתיקון התותבת באופן עצמאי. לבסוף, יש לזכור כי נדרש זמן הסתגלות לתותבות חדשות, ועשויים להופיע פצעים בשבועות הראשונים, אך רופא השיניים יודע לבצע שינויים עדינים בתותבת כדי לסייע בכך ולכן מומלץ לפנות אליו כאשר מתעוררת בעיה, ולא להימנע מהרכבת התותבת בשל כך.

תעוקת חזה Angina Pectoris

מחלה של שריר הלב, המאופיינת באיסכמיה- ירידה באספקת הדם ללב. תעוקת החזה מאופיינת בתחושת חנק ולחץ בחזה שלעתים מקרינה לזרוע השמאלית, ללסת ולבטן בעקבות מאמץ. כאשר תעוקת החזה מוגדרת יציבה (stable) הכאב נמשך מספר דקות ומתעורר במאמץ, וכאשר תעוקת החזה מוגדרת כבלתי יציבה (unstable) הכאב נמשך זמן רב יותר ובעוצמה רבה יותר, ועלול להתעורר במאמץ קל או במנוחה. הטיפול בתעוקת חזה כולל שמירה על ערכים תקינים של כולסטרול, לחץ דם וסוכר, נטילה של תרופות להרחבת כלי דם ולהקטנת העומס על הלב וכדומה. גורמי הסיכון למחלה כוללים עישון, יתר לחץ דם וסוכרת.

תפקוד יומי משוכלל IADL- Instrumental ADLs

 פעולות יומיומיות המאפשרות לאדם לחיות באופן עצמאי בקהילה. הפעולות כוללות:

- שימוש בטלפון
- ביצוע קניות
- שימוש בתחבורה לניידות
- הכנת ארוחות
- ניהול משק הבית
- ניהול התרופות,
- ניהול כספים וחשבונות

 

 

 

 

 

 

תפקודי כבד

 קבוצה של בדיקות מעבדה ביוכימיות שמטרתן לתת תמונה על תפקוד הכבד.

 כיוון שהמדדים הקשורים למחלות רבים נהוג לחלקם למספר קבוצות:
•מדדים לנמק כבדי.
•מדדים לעמדון מרהCholestasis) )
•מדדים לכושר הייצור של הכבד.
•מדדים לטרנספורט של אניונים אורגניים.
•מדדים ליכולת המטבולית של הכבד.
•סמנים ספציפיים למחלות.

 

 

 

תשישות frailty

 תסמונת ייחודית ושכיחה באוכלוסיית הגיל המבוגר. התסמונת נובעת כפי הנראה מירידה במסת השריר, שינויים במערכות הנוירו-אנדוקריניות, דלקת כרונית והפרעה במאזן האנרגיה. מאפייני התשישות הם: אובדן כוח, ירידה במשקל, ירידה בפעילות, סיבולת נמוכה ואיטיות. בנוסף מלווה התשישות בנטייה לתחלואה חמורה יותר וקושי בהתאוששות אפילו מהפרעות קלות.
המחקר הגריאטרי מתמקד כיום באפשרויות למנוע ולהאט התפתחות תשישות לאחר זיהוי מוקדם.
 
 
 
 
 
 
 
 
 

תת משקל

 המונח תת-משקל מתייחס למצב בו משקלו של אדם נחשב מתחת למשקל בריא. הגדרת המונח מסתמכת על מדד מסת גוף- BMI.

 אדם שה-BMI שלו מתחת ל-18.5 מוגדר כסובל מתת-משקל.
 הסיבה הנפוצה ביותר לתת-משקל היא בדרך כלל מתת-תזונה הנובעת ממחסור של מזון זמין. כאשר יש מספיק מקורות מזון, יכול לעתים להיווצר מצב של תת-משקל כתוצאה ממחלה נפשית או פיזית. ישנם גורמים רבים לאובדן משקל מופרז או לכך שאדם סובל מתת-משקל. כמה מהגורמים הנפוצים יותר הם: אנורקסיה, סרטן, שחפת, פעילות יתר של בלוטת התריס, חרדה ועוד. אובדן משקל בלתי מוסבר דורש אבחון רפואי מקצועי.
 
 לחישוב ה-BMI  לוקחים את משקל האדם בקילוגרמים ומחלקים אותו בגובהו במטרים בריבוע: =BMI משקל (בקילוגרמים) ÷ גובה2 (במטרים) 

 

 

 

צור קשר
הודעתך נשלחה בהצלחה